מטרת המחקר הייתה לבדוק אם שימוש באסטרדיול וגינלי בנשים עם שבץ איסכמי בעבר קשור לעלייה בסיכון לשבץ חוזר
שבץ מוחי קל (עם ניקוד נמוך בסולם NIHSS) הוא מצב שכיח, אך גם בו חלק מהחולים עלולים לסבול מנכות משמעותית.
טיפול אנדווסקולרי ישיר בלבד אינו נחות ואף עשוי להיות בטוח יותר לעומת טיפול משולב עם תרומבוליזה תוך־ורידית
אין כיום טיפול תרופתי יעיל המתקן את הפגיעה בכלי הדם הקטנים עצמם
לצורך המחקר נאספו נתונים ממאגרי שבץ בינלאומיים גדולים שכללו חולים שקיבלו IVT לאחר שבץ חריף, עם היסטוריה של שימוש ב־DOACs ב־48 השעות שקדמו לאירוע
לאחר טיפול אנדווסקולרי מוצלח בשבץ מוחי איסכמי גדול (Endovascular Thrombectomy – EVT), לעיתים קיימת עדיין חסימה או היעדר זרימה מיטבית בכלי דם קטנים או אזורים היקפיים של האזור הפגוע
מחלת כלי־דם קטנים במוח (Cerebral Small Vessel Disease – CSVD) היא גורם מרכזי לשבץ איסכמי, לירידה קוגניטיבית ולדמנציה
מחקר קליני אקראי, רב־מרכזי ופתוח, שבוצע ביפן
תרומבוליזה תוך־ורידית (IVT) היא טיפול מקובל בשבץ איסכמי חריף, אולם קיימת בעיה של חסימה מחודשת של כלי הדם (reocclusion) לאחר הטיפול, אשר פוגעת ביעילותו. טירופיבן, אנטגוניסט לקולטן GP IIb/IIIa בטסיות, עשוי להפחית סיכון זה כאשר ניתן מוקדם לאחר IVT
אנגיופתיה מוחית אמילואידית (CAA – Cerebral Amyloid Angiopathy) היא גורם ידוע לדימומים במוח, כולל דימום תת־עכבישי שמתרחב בקימרון (convexity subarachnoid hemorrhage, cSAH)
שבץ איסכמי במהלך היריון או לאחר לידה הוא אירוע נדיר אך בעל השפעות משמעותיות על בריאות האישה. הידע על הריונות עתידיים לאחר שבץ כזה מוגבל, במיוחד לגבי סיכוי לחזרת שבץ ותוצאי היריון
מחקר HOPE בחן את היעילות והבטיחות של טיפול תרומבוליטי באלטפלז (IVT) במטופלים עם שבץ איסכמי חריף והדמיה המראה רקמה מוחית ברת הצלה (salvageable brain tissue), כאשר חלון הזמן מהופעת התסמינים ועד לטיפול היה בין 4.5 ל־24 שעות, וללא תכנון התערבות אנדווסקולרית (thrombectomy) בתחילה
החוקרים ביקשו לבחון את האפקטיביות והבטיחות של שימוש בפרסוגרל (prasugrel) בהשוואה לקלופידוגרל (clopidogrel) בחולים שעברו PCI (צנתור כלילי עם תומכן), בהתמקדות בהפחתת אירועים מוחיים; שבץ איסכמי ודימומי
החוקרים ביקשו לבחון את האפקטיביות והבטיחות של שימוש בפרסוגרל (prasugrel) בהשוואה לקלופידוגרל (clopidogrel) בחולים שעברו PCI (צנתור כלילי עם תומכן), בהתמקדות בהפחתת אירועים מוחיים, שבץ איסכמי ודימומים
מטה־אנליזה שכללה יותר משני מיליון משתתפים בחנה את הקשר בין כריתת רחם וכריתת שחלות דו־צדדית לבין הסיכון לשבץ מוחי
ניסוי OPTIMAS הוא מחקר אקראי, רב-מרכזי, מקבילי (open-label) עם הערכה מסוימת סמויה של תוצאות
המחקר משווה תוצאים נוירולוגיים אצל חולים בשבץ מוחי איסכמי עם חסימת כלי דם גדול, שעומדים בקריטריונים הרדיוגרפיים ששימשו את שני ניסויי thrombectomy: DEFUSE 3 ו SELECT2
התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה
המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות
מדובר במחקר רטרוספקטיבי, חד־מרכזי (ARTISTA Registry)