שיטת המחקר
- נעשה שימוש במאגר הנתונים CLIDAS ביפן
- מבדקו 7,412 חולים שהיו תחת טיפול כפול אנטי־אגאגנטי לאחר PCI בין אפריל 2013 למרץ 2019
- קבוצה שטופלה בפרסוגרל (2.5 – 3.75 מ”ג ליום; n = 2,219) לעומת קלופידוגרל (75 מ”ג ליום; n = 5,193)
- השוואה סטטיסטית באמצעות מתקני יציבות; Propensity-score IPTW ומשוואות Fine and Gray להתחשבויות תחרותיות
תוצאות מפתח (בתוך שנה לאחר PCI)
- שיעור אירועים מוחיים כולל (stroke): שיעור משמעותי נמוך יותר בקבוצת הפרסוגרל – hazard ratio הסתגלתי (sub-distribution HR) של 0.46 (רווח סמך 95% CI 0.24 – 0.91); P = 0.027
- כאשר בדקו באופן נפרד אירועים איסכמיים ודימומי (ischemic vs hemorrhagic strokes), לא נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית (P = 0.11 ו-0.070, בהתאמה)
- לא נמצאה שונות משמעותית בעלות הבריאותית לשנה בין הקבוצות
מסקנות
שימוש בפרסוגרל לאחר PCI, כמייצג של טיפול כפול אנטי־אגרגנטי, נקשר בירידה מובהקת בשכיחות אירועים מוחיים לעומת שימוש בקלופידוגרל. עם זאת, לא נצפו הבדלים ברורים בסוגי אירועים (איסכמיים או דימומיים), ולא נרשמה הבדל בעלות הטיפול. החוקרים ממליצים על מחקרים נוספים לאימות הממצאים והערכת פרופיל הבטיחות לטווח ארוך.
ד”ר דוד אוריון, מצנתר מוח, נוירולוג, מנהל מחלקת שבץ ומחלות נוירווסקולריות, המרכז הרפואי שיבא, תל־השומר
Preventive Effects of Prasugrel on Cerebrovascular Events Following Percutaneous Coronary Intervention







תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!