מחקר זה בדק כיצד העיתוי המדויק של תחילת הטיפול (מרגע הופעת התסמינים) משפיע על היעילות במניעת שבץ חוזר ועל הסיכון לדימומים
המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?
הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים
טיפול תרומבוליטי תוך־ורידי (IVT) הוא טיפול מציל חיים ומפחית נכות בשבץ איסכמי, אך הוא תלוי בזמן ומוגבל על ידי קריטריונים נוקשים של התוויות נגד
במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור
המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)
המאמר עוסק באחת הסוגיות המורכבות בטיפול לאחר שבץ מוחי איסכמי: מהו יעד לחץ הדם האידיאלי לאחר הליך של שליפת קריש דם (Thrombectomy)
המאמר עוסק בניהול לחץ הדם אצל מטופלים עם שבץ מוחי איסכמי חריף הנמצאים בשלב שלפני ביצוע צנתור מוחי לשליפת קריש דם. המחקר מדגיש כי הניסיון להוריד את לחץ הדם באופן אקטיבי בשלב זה עלול להיות מסוכן ולהחמיר את הנזק המוחי
מאמר זה סוקר את המנגנונים ואת דרכי ההתערבות המומלצות
הטיפול המקובל בממיסי קרישים (תרומבוליזה) בשבץ איסכמי מוגבל בדרך כלל לחלון זמן של עד 4.5 שעות מהופעת התסמינים
מאמר אורח מאת פרופ’ מיכאל שכטר, מנהל היחידה למחקרים קליניים, מערך הלב בשיבא וחוקר ראשי של המחקר בישראל
מחקר זה בדק במודל חיה אם מתן אספירין במינון נמוך לאם במהלך ההיריון יכול להפחית את הנזק המוחי משבץ איסכמי אצל הצאצאים כשהם מגיעים לבגרות
מחקר זה נועד להעריך את הסיכונים הממשיים עבור נשים אלו
מאמר מערכת זה דן בתוצאות מחקר ה־OCEAN פורץ הדרך שפורסם באותו גיליון
מטרת המחקר הייתה להשוות ישירות בין שתי התרופות כשהן ניתנות בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות למטופלים עם חסימת כלי דם גדולים או עם רקמה מוחית בת־הצלה
החוקרים ביצעו מטה־אנליזה רחבת היקף (IRIS) שאיחדה נתונים של מאות משתתפים מניסויים קליניים אקראיים
הניתוח הנוכחי בדק אם מיקום הדימום בתוך המוח (למשל בגרעיני הבסיס לעומת התלמוס) משפיע על מידת היעילות של הניתוח
מחקר זה נועד לבחון את היתכנותה ויעילותה של תוכנית ‘תגבור’ (Booster) אינטנסיבית במינון גבוה, המתמקדת בהליכה, עבור אנשים בשלב הכרוני לאחר שבץ, וזאת כדי לשפר את המהירות, את הסיבולת ואת הניידות בקהילה
סקירה שיטתית של הספרות הבוחנת שינויים ברשתית בקרב מטופלים עם שבץ, תוך שימוש בטכניקות דימות עיניות מתקדמות כמו CFP, OCT, OCTA
חסימה חריפה של העורק הבזילרי (Basilar Artery Occlusion – BAO) היא מצב חירום רפואי עם שיעורי תמותה ונכות גבוהים