טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

מקור: Stroke
מטרת המחקר הייתה להשוות ישירות בין שתי התרופות כשהן ניתנות בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות למטופלים עם חסימת כלי דם גדולים או עם רקמה מוחית בת־הצלה

השימוש בתרופות ממיסות קרישים (תרומבוליזה) בחלון זמן מאוחר (לאחר 4.5 שעות) הופך נפוץ יותר הודות להדמיה מתקדמת. בעוד התרופה אלטפלאז (Alteplase) הייתה הסטנדרט במשך שנים, התרופה טנקטפלאז (Tenecteplase) הראתה יתרונות בניסויים קליניים בחלונות זמן מוקדמים.

שיטות המחקר
החוקרים ביצעו ניתוח משולב של נתוני משתתפים בודדים (IPD) מתוך כמה ניסויים אקראיים (כגון ניסויי ה־EXTEND ו־TRACE-2 ונוספים). הם השוו את התוצאות התפקודיות לאחר 90 יום (לפי מדד mRS) ואת מדדי הבטיחות (שיעור דימומים ותמותה) בין מטופלים שקיבלו טנלטפלאז לאלו שקיבלו אלטפלאז בחלון הזמן המאוחר.

ממצאים עיקריים

  • מטופלים שקיבלו טנלטפלאז הראו שיעורים דומים, ולעיתים אף מגמת שיפור קלה, בהשגת עצמאות תפקודית בהשוואה לאלטפלאז בחלון הזמן המאוחר
  • טנלטפלאז נמצאה כקשורה לשיעורי פתיחה מחדש (Recanalization) גבוהים יותר של כלי הדם החסומים לפני תחילת צנתור מוח, מה שמשמש יתרון משמעותי בחסימות של כלי דם גדולים
  • מבחינת בטיחות, לא נמצא הבדל מובהק בשיעור הדימומים התוך־מוחיים הסימפטומטיים בין שתי התרופות, מה שמעיד על כך ששתיהן בטוחות באותה מידה גם בשלב המאוחר, בתנאי שהבחירה במטופל מבוססת על הדמיה

מסקנות

טנלטפלאז הינה חלופה יעילה ולפחות שוות ערך לאלטפלאז עבור טיפול בשבץ בחלון זמן מורחב (עד 24 שעות). יתרונותיה של הטנקטפלאז – הכוללים מתן מהיר יותר (זריקה בודדת לעומת עירוי של שעה) ויעילות גבוהה יותר בפתיחת חסימות גדולות – הופכים אותה לאפשרות מועדפת במערכי שבץ מודרניים, גם כאשר המטופל מגיע באיחור.

למאמר

ד"ר דוד אוריון, מצנתר מוח, נוירולוג, מנהל מחלקת שבץ ומחלות נוירווסקולריות, המרכז הרפואי שיבא, תל־השומר.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן