רקע
חסימות של הסגמנט M2 בעורק המוחי האמצעי (Middle Cerebral Artery – MCA) משמשות חלק משמעותי ממקרי השבץ האיסכמי, אך הטיפול האופטימלי בהן עדיין שנוי במחלוקת.

שתי גישות מקובלות לטיפול:

1. טיפול ישיר אנדווסקולרי (Direct EVT) – ביצוע תרומבקטומיה מכנית בלבד
2. טיפול משולב (Bridging Therapy) – מתן תרומבוליזה תוך־ורידית (IVT) לפני התרומבקטומיה

בזמן שהוכח כי ב־LVOs (חסימות גדולות, כגון ICA או M1) אין יתרון מובהק לשילוב עם IVT, עדיין לא היה ברור אם הדבר נכון גם לחסימות M2, שבהן כלי הדם קטנים יותר והסיכון לדימום יכול להיות שונה.
מחקר זה, שהתבסס על נתוני MR CLEAN Registry – אחד מעקבים הגדולים בעולם בתחום השבץ – נועד להשוות בין התוצאות הקליניות של שתי הגישות.

שיטה

• עיצוב: מחקר רטרוספקטיבי תצפיתי על נתוני MR CLEAN (הולנד)
• אוכלוסייה: כ־1,100 חולים שלקו בשבץ חריף שנגרם מחסימה ב־M2, שעברו EVT תוך 6 שעות מהופעת הסימפטומים
• חולקו לשתי קבוצות:
  1. Bridging therapy – קיבלו IV alteplase לפני EVT
  2. Direct EVT – עברו תרומבקטומיה בלבד
• תוצאים עיקריים:

• • תפקוד נוירולוגי לאחר 90 יום (mRS)
  • שיעור רה־קנליזציה מוצלחת (TICI 2b–3)
  • שיעור דימום תוך־מוחי סימפטומטי

ממצאים

• תוצאות תפקודיות:

  לא נמצא הבדל מובהק בשיעור החלמה טובה (mRS 0–2) בין הקבוצות (כ־54% ב־Bridging לעומת 51% ב־Direct EVT)

• הצלחת פתיחת כלי הדם:

  רה־קנליזציה מוצלחת הייתה מעט גבוהה יותר בקבוצת ה־Bridging (89% לעומת 85%), אך ללא משמעות סטטיסטית לאחר תיקון גורמים מערפלים.

• בטיחות:

  שיעור הדימום הסימפטומטי היה גבוה יותר ב־Bridging Therapy (6.8% לעומת 3.9%), בעיקר בקרב חולים עם לחץ דם גבוה או גיל מתקדם.

• משך זמן עד לפתיחת כלי הדם:

  היה קצר יותר ב־Direct EVT, עקב הימנעות מהמתנה להשפעת התרומבוליזה.

מסקנות

• שתי הגישות הובילו לתוצאות קליניות דומות, אך Direct EVT הציגה פרופיל בטיחות מעט טוב יותר עם פחות דימומים ותהליך מהיר יותר.
• מתן תרומבוליזה מוקדמת לא שיפר את שיעור ההחלמה או את תוצאות הזרימה, ולכן ייתכן שאין יתרון ממשי ב־Bridging Therapy עבור חסימות M2.
• נדרשים מחקרים פרוספקטיביים אקראיים ייעודיים כדי לוודא ממצאים אלה, אך תוצאות המחקר תומכות במגמה של העדפת טיפול אנדווסקולרי ישיר במרכזים מנוסים.

סיכום

המאמר שפורסם ב־Stroke באוקטובר 2025 מציג ניתוח מקיף ממחקר ה־MR CLEAN Registry, ומציע כי בחולים עם חסימה של ה־M2 בעורק המוחי האמצעי, טיפול אנדווסקולרי ישיר בלבד אינו נחות ואף עשוי להיות בטוח יותר לעומת טיפול משולב עם תרומבוליזה תוך־ורידית.

למאמר

ד”ר דוד אוריון, מצנתר מוח, נוירולוג, מנהל מחלקת שבץ ומחלות נוירווסקולריות, המרכז הרפואי שיבא, תל־השומר