רטינובלסטומה הינה גידול ממאיר של הרשתית ששכיחותו מאחד ל- 15000 עד אחד ל- 20000 לידות. הוא מתפתח כתוצאה ממוטציות בגן הרטינובלסטומה. ב- 35% עד 40%
מיד לאחר התחלת הטיפול בניתוח רפרקציה על ידי לייזר אקסימר התברר שהוא עלול לגרום להפרעות ראיה משמעותיות בלילה. החוקרים מצאו שיצירת שטח אופטי קטן יכול
ב- 1950 תאר Thygeson לראשונה מהלך דו-צדדי וחולף של עכירויות אפיתליאליות גסות בקרניות, ללא מעורבות סטומלית או בצקת. מצבים כאלה מכונים מאז בשם Thygeson’s superficial
המושג age-related cataract כולל 3 סוגים שונים של עכירויות בעדשה: קורטיקלית, נוקלארית, ותת-קופסית אחורית PSC posterior subcapsular. לכל אחת מהן שינויים פתוגניים וגורמי סיכון אחרים.
חוקרים רבים חושבים ש- exfoliation glaucoma הינה חמורה יותר מגלאוקומה פרימרית פתוחת זווית. במספר מחקרים, אם כי לא בכולם, נמצא שהלחץ התוך עייני ההתחלתי, בחולים
סוגיה מרתקת בתלמוד דנה בנושא זה. וכי התלמוד עוסק ברפואה או בהלכה ? התשובה היא כי הנושא חשוב מבחינה הלכתית. מהרגע שתינוק מכיר את אמו
בשתי הכתבות הקודמות הבאנו מונחים הקשורים למערכת הנשימה. ברצוננו להמשיך היום במערכת זו. כשאנחנו מבצעים ניקוש הריאות percussion– ברצוננו לוודא כי אין מיצוק consolidation –
מתוך ה- BMJ בדלקת חריפה של הלחמית (acute infectious conjunctivitis) הרופא הראשוני צריך להבדיל בין גורם חיידקי לגורם נגיפי על מנת לקבוע אלו מטופלים יפיקו
חסימה של הפונקטום שהינה סיבה שכיחה לאפיפורה סימפטומטית, יכולה להיות מולדת או נרכשת. חסימה חיצונית נרכשת של הפונקטום יכולה להיגרם מהשפעה טוקסית של תרופות טופיקליות
השימוש בעדשות מגע יומיות כרוך בהפחתה של הסיכון לסיבוכים כמו קרטיטיס מיקרוביאלית, בהשוואה לעדשות לשימוש ממושך המורכבות גם במהלך שנת הלילה. להחלפה לעיתים מזומנות של
ניתוח ירוד נחשב כגורם סיכון להיווצרות היפרדות רשתית בחולים עם מיופיה גבוהה. דווח שיש הבדל בין שכיחות היפרדות רשתית כאשר משווים בין עיניים מיופיות לעיניים
הטיפול בגלאוקומה בילדים כרוך בקשיים מרובים הנובעים משכיחות גבוהה של מצבים המסכנים את הפרוגנוזה הראייתית, תגובה גרועה לטיפול תרופתי וחוסר יכולת של התינוק לשתף פעולה
וירוס הרפס סימפלקס הינו גורם שכיח למחלה עיינית. בערך 400000 אנשים בארה”ב חלו בהרפס סימפלקס עייני ומדי שנה יש 50000 מקרים חדשים וחוזרים. וירוס הרפס
על גרימת עלייה בלחץ תוך-עייני כתוצאה מטיפול בסטרואידים דווח לראשונה בשנות החמישים ולאחר מכן התברר שהתופעה שכיחה למדי. לטיפול להורדת הלחץ התוך עיני עשויות להיות
הזרקה לזגוגית של טריאמצינולון אצטוניד נעשתה שכיחה במהלך השנתיים האחרונים בעקבות הדיווחים על היותה טיפול מוצלח בבצקת מקולרית כתוצאה מסוכרת, אובאיטיס וחסימת וריד רשתית מרכזי.
היפמה טראומטית – traumatic hyphema הינה סיבוך שכיח לאחר חבלה של העין. אחת המטרות העיקריות בטיפול במצב כזה הינה מניעת דימום חוזר אשר בדרך כלל
אמבליופיה הינה הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה חד עיינית בראיה בילדים ובמבוגרים צעירים ובגיל העמידה. הטיפול העיקרי באמבליופיה הינו סגירות של בעין הטובה. הדעות חלוקות לגבי
אמבליופיה הינה בעיה התפתחותית שכיחה ומעריכים שקיימת ב- 5% מהאוכלוסיה. היא מתפתחת בעקבות ראיה לא תקינה במהלך תקופה קריטית בהתפתחות המוקדמת ולרוב פוגעת באחת מהעיניים.
ג’ורנאל קלאב, מגזין 402: מחקר המתפרסם בגיליון ספטמבר של ה- Journal of Pediatrics עשוי לשנות את מדיניות הטיפול במחלת קוואסקי. החוקרים מצאו כי תוספת קורטיקוסטרואידים
מתוך גיליון 401 של הג’ורנאל קלאב: מחקר של קבוצת חוקרים מישראל המתפרסם ב- Journal of Pediatrics בוחן האם קיים הבדל בתמותת הפגים כאשר משקלם מתאים