ב- 1950 תאר Thygeson לראשונה מהלך דו-צדדי וחולף של עכירויות אפיתליאליות גסות בקרניות, ללא מעורבות סטומלית או בצקת. מצבים כאלה מכונים מאז בשם Thygeson’s superficial punctate keratitis. התברר שהמצב יכול להתפתח בחולים בכל גיל ואופיו הכרוני מאופיין בהתלקחויות ורמיסיות. הוא מגיב לטיפול בקורטיקוסטרואידים, טריפלורידין טופיקלי, ציקלוספורין ועדשות מגע רכות. למרות שהמהלך הארוך ביותר שנצפה בקרב חולי טיגרסון המקוריים היה 6 שנים, תוארו מקרים של מהלך ארוך יותר של עד 41 שנים. שיערו שהארכת מהלך המחלה נבע מהטיפול בה בקורטיקוסטרואידים. עד עתה לא נמצאה אטיולוגיה בקטריאלית או וירלית ברורה, למרות שיש שני דיווחים על בידוד וירוסים מהנגעים בחולי קרטופטיה נקודתית שטחית של טיגרסון. בנוסף נמצא קשר בין מצב זה ל- HLA DR3.

במטרה להעריך את צורות ההופעה, הטיפול ומהלך המחלה בחולים אלה, בוצעה בדיקה רטרוספקטיבית של תיקי חולים שטופלו עם אבחנה זו במשך 10 שנים בשרות הקרנית של Wills Eye Hospital בפילדלפייה, פנסילבניה שבארה”ב. (3) אותרו 40 חולים אשר טופלו ב- Thygeson’s superficial punctate keratitis מינואר 1992 עד סוף דצמבר 2001. נבדקו במיוחד הנתונים הדמוגרפיים, הסימפטומים, חדות הראיה, הממצאים בבדיקת העיניים, הטיפול, משך המחלה ומשך המעקב.

בעת ההופעה הראשונית, הגיל הממוצע היה 28.7 שנים. הסימטומים העיקריים השכיחים ביותר כללו פוטופוביה, טשטוש ראיה וגירוי. 30 מתוך 38 חולים ללא היסטוריה של ירידה בחדות הראיה, שהיוו 79.9%, היו עם חדות ראיה של 20/30 או טובה יותר. שאר 8 החולים שהיוו 21.1% היו בעלי חדות ראיה בין 20/40 ל- 20/50. לששה חולים שהיוו 16% המחלה הייתה חד-צדדית ואצל שניים אחרים ההופעה הראשונית הייתה חד-צדדית אך בהמשך התפתחה מחלה דו-צדדית. 39 חולים שהיוו 97.5% טופלו באופן טופיקלי בסטרואידים במהלך המחלה. החולה שלא קיבל טיפול בסטרואידים נבדק רק פעם וטופל בדמעות מלאכותיות בגלל סימפטומים קלים. בנוסף לסטרואידים, חולה אחד טופל בעדשת מגע בגלל אירועים חוזרים, וחולה אחר טופל באופן טופיקלי בציקלופורין בגלל חוסר יכולת לגמול אותו מטיפול בסטרואידים. המהלך הממוצע של המחלה בקרב 15 החולים שהיו במעקב במשך יותר משנה אחת, היה 11.1 שנים.

הסיכום היה ש- Thygeson’s superficial punctate keratitis הוא מצב שיכול להופיע בכל גיל ויכול להפוך לכרוני, להמשך שנים ואף יותר מעשור. הטיפול הראשוני הוא בסטרואידים כאשר ציקלוספורין ועדשות מגע לשימוש ממושך יכולים לשמש כאמצעי טיפול שניוניים.