מיקרוסקופ האור הבסיסי שהופעל על ידי Schleiden and Schwann ב- 1838 נמצא עדיין בשימוש כיום. שיפורים מרובים באופטיקה וביצור המאפשרים כיום רזולוציה מעשית של פחות מחצי מיקרון. עם התפתחות המיקרוסקופ האלקטרוני ניתן להגיע לרזולוציה של 3 אנגסטרום. למרות ההתפתחויות הניכרות בפיקסציה של הרקמה, עיבודה, חיתוכה וצביעתה, מיקרוסקופ אור והמיקרוסקופ האלקטרוני מאפשרים הצגה דו-ממדית, סטטית של ריקמה שהינה למעשה תלת-ממדית ודינמית. שתי הטכניקות המיקרוסקופיות הללו מצריכים גם את הריסת התאים אותם בודקים.

ב- 1968 הציג Maurice את המיקרוסקופ הספקולרי – specular microscope המאפשר להסתכל על תאי קרנית חיים במקומם הטבעי. למרות שהביומיקרוסקופ עם מנורת הסדק נמצא בשימוש רגיל באופתלמולוגיה הוא מאפשר הגדלה מירבית של 40X והוא לא מאפשר צפייה בפרטים תת-תאיים. שכלולים של המיקרוסקופ הספקולרי של מאוריס שנעשו על ידי Laing, Sandstrom ו- Leibowitz מאפשרים לקבל צילומים in vivo של תאי אנדותל הקרנית. מודיפיקציות נוספות על ידי Bourne ו- Kaufman מאפשרים להשתמש במכשיר באופן שיגרתי כדי לבחון ולצלם את אנדותל הקרנית בהגדלה של X200. למרות שהמיקרוסקופ הספקולרי הזה משמש לבדיקה in vivo של הקרנית הוא מאפשר ראיה של תאי האנדותל בלבד.

באותה שנה בה תיאר מאוריס את המיקרוסקופ הספקולרי הראשון, הציעו Petran, Hadravsky וחבריהם מיקרוסקופ מסוג חדש, שכונה על ידם מיקרוסקופ סורק קונפוקלי – scanning confocal microscope. מיקרוסקופ זה מאפשר לקבל תמונות ברזולוציה גבוהה של תאים בתוך רקמות ללא צורך בפיקסציה או צביעה שלהם.

המטרה של המאמר לסקור את ההוכחות הקיימות לשימוש במיקרוסקופ קונפוקלי באיבחון קרטיטיס זיהומית ובעיות אחרות מתחום רפואת העיניים. (4)

לאחר סיכום התוצאות של סקירה זו, היא אושרה על ידי ה- Board of Trustees כדווח רשמי של Ophthalmic Technology Assessment של האגודה האמריקאית לאופתלמולוגיה.

לצורך הסקירה בוצע חיפוש ב- MEDLINE של ספרות מבוקרת בין השנים 1990 ל- 2001 ובו נמצאו 94 ציטטות. החיפוש הוגבל לניסויים באדם בלבד אשר פרסמו אבסטרקטים באנגלית. מתוכם נבחרו 51 מאמרים שנמצאו מתאימים להמשך ההערכה. מתוך 51 המאמרים רק 24 שימשו להסקת מסקנות. מתוך 24 המאמרים האלה, 21 סווגו כתאורי מקרים או סדרות מקרים ודורגו כהוכחות מרמה שלישית. שלושה מאמרים היו השוואות בלתי תלויות ו- masked או השוואות אוביקטיביות שבוצעו בספקטרום צר של חולים או בחולים לא עוקבים ודורגו כהוכחות מדרגה שניה. לא נמצא אף מחקר שאפשר היה לדרגו כהוכחה מדרגה ראשונה, כלומר השוואה שהיא independent, masked של ספקטרום רחב של חולים או של חולים עוקבים.

נמצא שמיקרוסקופיה קונפוקלית הינה טכנולוגיה חדשה שהינה בעלת יישומים קליניים ברפואת עיניים. למרות שטכנולוגיה זו משמשת בתחומי רפואה אחרים, שקיפות החלקים הקדמיים של העין מאפשרת לישם טכנולוגיה זו במיוחד עבור העין. המחקרים שבוצעו מצביעים על אפשרויות לשימוש בטכנולוגיה ברפואת עיניים. יש הוכחה (מדרגה שניה) לכך טכניקה זו יכולה לעזור באבחנה של אקנטמבה קרטיטיס. 21 מחקרים מספקים הוכחה מדרגה שלישית לאפשרות של שימוש בטכנולוגיה של מיקרוסקופ קונפוקלי כדי לעזור באבחנה של קרטיטיס זיהומי, אמבי ופטרייתי, אך עדיין אין כל מחקר טוב על תפקידו באבחנה המבדלת של מצב כזה. קיימים גם מחקרים (המספקים הוכחה ברמה שלישית בלבד) התומכים בשימוש במיקרוסקופ קונפוקלי בניתוחי רפרקציה.

המאמר מסכם ואומר שלמיקרוסקופ הקונפוקלי תתכן חשיבות רבה ברפואת עיניים בעתיד אם יאפשר לעזור באבחנה של קרטיטיס זיהומי וישמש לניתוחי רפרקציה.