הפרדות רשתית הינו מצב מסוכן אשר פעמים רבות מותיר אחריו ראיה לקויה בעין הפגועה. ממחקרים בעבר ידוע שחולים עם הפרדות רשתית רגמטוגנית נמצאים בסיכון מוגבר לפתח הפרדות רשתית בעין השניה. השכיחות של היפרדות רשתית רגמטוגנית דו-צדדית איננה ידועה במדויק, והיא דווחה ב- 7% עד 33% מהחולים. הטווח הרחב הזה יכול לנבוע בחלקו מהעובדה שבמחקרים אלה נכללו חולים פקיים, פסאודופקיים ואפקיים יחד. לעיתים שכיחות זוהו בעין השניה ממצאים בהקף הרשתית אשר עלולים לתרום להתפתחות הפרדות רשתית. קרעים ברשתית נמצאו ב- 19% עד 21%, ודגנרציה מסוג לטיס ב- 18% עד 24%. למרות תשומת הלב שניתנה לעין השניה, קיימים רק דיווחים נדירים על השכיחות בה חולים בהפרדות רשתית בעין אחת, מאבדים ראיה בעין השניה. סקירה קודמת על גורל העין השניה בחולים עם היפרדות רשתית רגמטוגנית וויטראו-רטינופתיה פרוליפרטיבית – PVR גילתה מצבים המאיימים על הראיה ב- 50% מהעיניים השניות. 74% ממצבים אלה היו רגמטוגניים.

לא ידוע אם העין השניה של חולים עם הפרדות רשתית עם PVR מתנהגת שונה מאלה ללא PVR. אי לכך נערך מחקר שבדק את הממצאים בעין השניה של חולים עם הפרדות רשתית רגמטוגנית ללא PVR ושכיחותם. (3)

המחקר בוצע ב- Jules Stein Eye Institute, Department of Ophthalmology, David Geffen School of Medicine at UCLA, Los Angeles, California.

המחקר כלל בדיקה של סדרת מקרים באופן רטרוסקטיבי. הוא כלל אוכלוסיה של 248 חולים עם הפרדות רשתית רגמטוגנית ללא PVR. העין השניה של החולים נבדקה במשך 5.2 שנים בממוצע ונמצאו 257 ארועים המסכנים את הראיה. 97 המהווים 62% היו רגמטוגניים באופיים, וב- 56 המהווים 23% היתה היפרדות רשתית. ב- 28 עיניים היתה היפרדות רשתית שתוקנה בעבר, ב- 4 עיניים היתה היפרדות רשתית דו-צדדית וב- 24 עיניים התפתחה היפרדות רשתית רגמטוגנית במהלך תקופת המעקב. בנוסף, בחולה אחד התפתחה הפרדות רשתית חוזרת בעין השניה במהלך המעקב. קרעים ברשתית אובחנו וטופלו ברטינופקסיה עם לייזר או קריו ב- 30 מהעיניים השניות, שהיו 12%. בארבעה מהם האבחנה הייתה לפני הבדיקה ההתחלתית, 7 בבדיקה ההתחלתית ו- 19 במהלך המעקב. דגנרציה מסוג לטיס נמצאה ב- 27 עיניים שהיוו 11%.

המסקנה הייתה שחולים עם היפרדות רשתית רגמטוגנית נמצאים בסיכון משמעותי להתפתחות מצבים המסכנים את הראיה בעין השניה, ובמיוחד קרעים ברשתית.