לפחות 90% מהאנשים עם מחלת כליות מתמודדים עם ריבוי מחלות, ולפחות 30% מהמבוגרים עם מחלת כליות סובלים מליקויים קוגניטיביים או תפקודיים
קיימת אוכלוסייה של חולים עם אבנים דו־צדדית גדולות הזקוקה לטיפול מילעורי בשתי הכליות. השאלה היא האם רצוי לבצע את הטיפול בשתי הכליות באותו מועד או לטפל בכליה אחת ולאחר החלמה לבצע את הטיפול בכליה השנייה?
מחלת כליות פוליציסטיות היא המחלה הכלייתית הגנטית השכיחה ביותר שבמטופלים רבים מובילה למחלת כליה סופנית ולצורך בדיאליזה והשתלה
אבנים במערכת השתן הן תופעה שכיחה במיוחד באקלים חם כמו בישראל, והמאמר המוצג סקר את הקשר של שאת אפיתל המעבר ומחלת אבנים בדרכי השתן העליונות
שכיחות אבני כליה ודרכי השתן במשך החיים הולכת ועולה עד כ־15% (כ־% 9 בנשים וכ־9% גברים). הן נוטות לחזור ומלוות בסיבוכים כמו כאבים בלתי נסבלים,
החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR
שכיחות אבני כליה ודרכי השתן הולכת ועולה ובמשך החיים מגיעה עד לכ־15% (19% בגברים ו־9% בנשים)
המחקר המוצג, שמקורו בקנדה, מסכם את המעקב אחר מטופלים עם גוש כלייתי קטן בודד (שגודלו קטן מ־4 ס”מ)
לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית
מחלת כליות פוליציסטיות (ADPKD (Adult Polycystic Kidney Disease היא מחלת הכליה התורשתית השכיחה ביותר
היפופראתירואידיזם כרוני מופיע לאחר כריתה מלאה או חלקית של בלוטות הפרתירואיד, לעיתים קרובות עם כריתת בלוטת התריס, עקב ממאירות
בשנים האחרונות מתגבשת מגמה של מעקב פעיל במטופלים עם שאתות שונות אשר לגביהן נמצא כי בשלבים מוקדמים של המחלה ובהתאם לדרגת הממאירות שלהן אין צורך בטיפול רדיקלי מיד עם האבחון. המחקר המוצג כאן בדק תוצאות מעקב פעיל בשאתות מסוג אונקוציטומות של הכליה שהן כ־15% מהגידולים הקטנים בכליה
ניסוי OPTIMAS הוא מחקר אקראי, רב-מרכזי, מקבילי (open-label) עם הערכה מסוימת סמויה של תוצאות
המחקר המוצג השווה טיפול בכריתת ה AML בעזרת רובוט לטיפול על ידי אמבוליזציה סלקטיבית של עורקי ה־AML.
בעוד לסטטינים השפעות קרדיווסקולריות מוכחות, ההשפעה שלהם על תפקוד כלייתי באנשים מבוגרים, עם וללא מחלת כליות כרונית (CKD), נותרה בלתי ברורה.
גולש יקר ! ידיעה זו מיועדת לסגל הרפואי בלבד ואינה מאושרת לצפייה לקהל הרחב. אנא בצע LOG IN (כניסה מזוהה בקישור הבא: התחברות ) ע”י
לפניכם סקירת העיתונות לחודש פברואר 2023 מאת פרופ’ יודפת. האם יחס אלדוסטרון לרנין בחולי יל”ד משתנה עם הגיל ולא עם המגדר ו ה -BMI? להמשך
לפניכם סקירת העיתונות לחודש ינואר 2023 מאת פרופ’ יודפת. אילו שילובים של סוגי התרופות העדיפו המשתתפים במחקר SPRINT? להמשך קריאה ← האם מדד הטריגליצרידים- גלוקוזה
לפניכם סקירת העיתונות לחודש דצמבר 2022 מאת פרופ’ יודפת: האם שונות קצרת טווח בתרשימי ABPM קשורה באופן עצמאי בפרמטרים מקרו-וסקולריים בחולי יל”ד שאינו מטופל
לפניכם סקירת העיתונות לחודש ספטמבר 2022 מאת פרופ’ יודפת. האם התוצא הקרדיו-וסקולרי אינו שונה במדידת לחץ הדם בבוקר או בערב? מחקר TIME להמשך קריאה ← האם