מטרת המחקר: לאפיין גורמים שונים הקשורים למחלה בקבוצת חולים עם גידולי אונקוציטיות שאושרו בביופסיה ונותרו במעקב פעיל.
חומרים ושיטות: המחקר הוא רטרוספקטיבי חד־מרכזי שכלל מטופלים עם אונקוציטומה או קרצינומה כלייתית כרומופובית שאושרו בביופסיה ונמצאים במעקב פעיל בשנים 2003 – 2021. קצב גדילת הגידול, השינוי בתפקוד הכלייתי eGFR והיווצרות מחלת כליה כרונית נבדקו במודלים סטטיסטיים. נבדקה התאמה בין ביופסיה לפתולוגיה ניתוחית וסיבות להתערבות והפסקת המעקב הפעיל.
תוצאות: נסקרו נתוני 229 מטופלים (245 נגעים; 222 אונקוציטומות, 23 קרצינומות כרומופוביות), הזמן החציוני בין הדמיה ראשונה לאחרונה היה 4.7 ו־2.5 שנים, בהתאמה. קצב הגדילה החזוי היה 0.21 ס”מ/שנה (אונקוציטומה) ו־0.31 ס”מ/שנה (קרצינומה כרומופובית). גודל גידול התחלתי גדול יותר נקשר לגדילה מהירה יותר (P=0.04) וגיל היה בקורלציה הפוכה לקצב הגדילה (P<0.01). ההתערבות הייתה שכיחה יותר בקרב קרצינומה כרומופובית לעומת גידול האונקוציומה (35% לעומת 13%). שיעור ההתאמה בין ביופסיה לפתולוגיה ניתוחית היה 80% לאונקוציטומה ו־86% לקרצינומה כרומופובית. לא נמצאה התאמה מובהקת בין גודל הגידול לירידה בתפקוד הכלייתי (P=0.3) או לרמתו (P=0.6). לא נצפו גרורות או מקרי מוות מסרטן כליה במשך מעקב חציוני של 5.7 שנים.
מסקנות: חולים עם נגעים אונקוציטיים בכליה שנשארים במעקב פעיל מציגים גדילה איטית, שיעור התערבות נמוך, שימור תפקוד כלייתי ושרידות מצוינת וזאת למרות מגבלות האבחנה ההיסטולוגית בביופסיה. לדעת המחברים מעקב פעיל בחולים אלה המבוסס על היסטולוגיה של הממצא הוא גישה יעילה.
Raveendran L, Martin LJ, Cheung DC, Tsang J, Komisarenko M, Prendeville S, Krishna S, Finelli A. Active Surveillance of Biopsy-Confirmed Oncocytic Renal Tumors: Growth Dynamics and Impact on Renal Function. J Urol. 2025 Dec;214(6):613-621. doi: 10.1097/JU.0000000000004717. Epub 2025 Aug 8. PMID: 40779654.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!