מחלת כבד שומני מטבולי  MASLD – Metabolic Associated Liver Disease – ומחלת כליה כרונית CKD –   Chronic Kidney Disease –  קיימות בהתאמה בעד כ־38% ו־15% מהאוכלוסייה הבוגרת. לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהגעה למחלה סופנית. בנוסף, אי־תסמינויות בשלבים מוקדמים המלווה בתת־אבחנה וטיפול כשב־CKD יותר ממחצית המטופלים לא מאובחנים. אבחנה והערכת חומרה ואטיולוגיות מתבצעים על ידי הערכת תפקוד כליתי ואלבומין וממצאים בשתן, אלקטרוליטים ו־PTH בדם, הדמיית כליות ודרכי השתן, ערכי וטיפול לחץ הדם ולעתים ביופסיית כליה.  MASLD מתגלה ע”י הגדלת כבד או הסננה שומנית בהדמיה ועליית אנזימי כבד בדם. הערכת חומרתה, שלדעתי קשה מב־CKD, מתבצעת ע”י אפליקציית 4  FIB ו־fibroscan,MRI  ולעתים ביופסיית כבד.

סקירה שנעשתה בספטמבר 2025 בחנה את מחלת הכבד השומני המטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית. שכיחות MASLD ו־CKD בהשמנה עולה ל־75% ול־33% בהתאמה. שומן בכבד ובכליות גורם לנזק ע”י לחץ מקומי והפרשת ציטוקינים, דלקת, עקה חמצונית והצטלקות מקומיים ומערכתיים.

קימות עדויות ש־MASLD גורם ל־CKD גם באופן בלתי תלוי בגורמי הסיכון ובסיבוכים המשותפים.  כפולימורפיזם גנטי משותף ל־2 המחלות כוריאנט עם מוטצית ב־rs738409 C > G ב־PNPLA3  שפעיל בכבד ובכליה וגורם להצטברות שומן ודלקת ומלווה בהגברת סיכון של MASLD וגם פגיעה גלומרולרית וטובולרית באופן עצמאי ובדומה וריאנטים גנטים נוספים. הגישה ב־ MASLDוב־CKD מתמקדת בשינוי אורחות חיים כפעילות גופנית ודיאטה דלת קלוריות פחמימות ושומן, שהיו מלווים בשיפור בדלקת והצטלקות בכבד. בהשמנה קשה, פרוצדורה בריאטרית מלווה בירידה בדלקת השומנית בכבד ובשיפור בתפקוד הכליתי ובמיקרואלבומינוריה ובתפקוד הכליתי.

פעילות גופנית מומלצת להצלחת ירידה במשקל וצמצום/מניעת סרקופניה. Resmetirom אגוניסט ל־THR-beta אושר לטיפול ב־MASLD בנוסף לטיפול פחות ספיציפי כאגוניסטים ל־1GLP ול־GIP.

לדעתי, בהערכת מחלת כליה כרונית כדאי להוסיף את הכבד להדמיה, ובדיקת אנזימי כבד וחישוב 4 FIB. בהערכת מחלת כבד שומני־מטבולי כדאי להוסיף להדמיה את הכליות ואת דרכי השתן, בדיקת שתן למיקראלבומין ולכללית והערכת eGFR ואלקרוליטים. בהתאם למצב או במקביל כדאי לשנות אורחות חיים ולעבור לדיאטה דלה בפחמימות ובשומן רווי ולפעילות גופנית הכוללת פעילות אירובית ואימוני כוח. מציע מתן אגוניסטים ל־1GLP ול־GIP ו/או פרוצדורה בריאטרית.

Metabolic Dysfunction-Associated Steatotic Liver Disease as a Risk Factor for Chronic Kidney Disease: A Narrative Review. Biomedicines 2025, 13, 2162

ד”ר דוד טובבין, יו”ר החוג לטיפול ולמניעת אבני כליה, לשעבר החוג להמודיאליזה, באיגוד הישראלי לנפרולוגיה.  מנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם במרכז הרפואי ‘העמק’ בעפולה ופרופ’ משנה ומרצה בכיר בטכניון עד 2023.