מטרה
להעריך את הקשר בין הימצאות אבנים במערכת השתן ובין הסיכון העתידי להתפתחות שאת אפיתל המעבר של דרכי השתן העליונות (UTUC) .

שיטות
המחרבים סקרו במאגרי הספרות Medline Embase את מחקרי התצפית שדיווחו על רמת סיכון ל־UTUC במבוגרים עם וללא היסטוריה של אבני כליה. בוצעה מטה־אנליזה במודל השפעות אקראיות לחישוב יחס הסיכון המאוחד (RR) עם רווח סמך של 95%. השפעתם של מחקרים ספורים על תוצאות המטה־אנליזה הוערכה באמצעות הסרה סדרתית של כל מחקר, אחד בכל פעם.

תוצאות
במטה־אנליזה נכללו שבעה מחקרים (ארבעה מחקרי עוקבה ושלושה מחקרי מקרה־ביקורת), שכללו 391,998 נבדקים. היסטוריה של אבני כליה נמצאה קשורה לעלייה מובהקת בסיכון להתפתחות UTUC ‏ (RR = 2.42; ) רווח סמך 95%: ‏1.72 – 3.41; ‏P < 0.001; ‏I² = 85%).  ניתוח רגישות בהסרת מחקר יחיד הראה כי אף מחקר בודד לא השפיע באופן משמעותי על תוצאות המטה־אנליזה, כאשר ה־RR נע בין 2.18 ל־2.74 (בכל המקרים ‏P < 0.001)  לאחר הסרה שיטתית של כל מחקר.

מסקנה
היסטוריה של אבני כליה קשורה ליותר מהכפלת הסיכון להתפתחות UTUC. ממצאי המחקר מצדיקים עיון מדוקדק כללי בתוצאות דימות ולא רק להתמקד באבנים ומזכיר את הצורך בשמירה על ערנות לאפשרות להתפתחות שאת במהלך מעקב ארוך טווח אצל חולים עם מחלת אבנים בדרכי השתן.

מגבלות
חוסר היכולת לקבוע קשר סיבתי בין קיום אבנים או הטיפול בהן להיווצרותה של השאת והטרוגניות משמעותית בין המחקרים.

למאמר

פרופ’ אלכסנדר גרינשטיין עוסק בכל ענפי האורולוגיה עם התמקצעות מיוחדת בכל הקשור להפרעות בתפקוד מיני. ראש תחום אורולוגיה בחיל רפואה. עבד כרופא בכיר במחלקה האורולוגית במרכז הרפואי תל אביב ע”ש סוראסקי (איכילוב) כמנהל המרפאה האורולוגית. בהמשך עבד כרופא בכיר ביחידה לניו־אורולוגיה במרכז הרפואי ע”ש רמב”ם.