בחולים עם סוכרת מסוג 2 – עם או ללא רטינופתיה – סיכון מוגבר להיארעות מחלת אלצהיימר ודמנציה, בהשוואה לאלו ללא הפרעה במשק הסוכר. במאמר שפורסם
בחולים עם דלקת ענביה לא-זיהומית פעילה ועמידה לטיפול, מתן Anakinra נמצא לא יעיל והופסק, בעוד ש-Adalimumab ו-Tocilizumab הדגימו תועלת דומה בבקרת דלקת תוך-עינית ואפשרות הפחתת
מטרת המחקר הייתה להשוות את הביצועים והבטיחות של שישה כלי תיעוד (scribing) מבוססי מודלי שפה גדולים (LLMs) ביצירת רשומות קליניות באופתלמולוגיה, בהתבסס על מפגשי רופא־מטופל מדומים
מטופלים עם אובאיטיס לא־זיהומית (NIU) מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכי COVID-19 בין היתר בשל מחלות רקע וטיפול אימונוסופרסיבי סיסטמי. עם זאת, לא נבדקו עד כה באופן שיטתי גורמי הסיכון ל־Long COVID באוכלוסייה זו
גרורות לעין הן תופעה מוכרת, כאשר הענבייה (uvea) היא האתר השכיח ביותר למעורבות גרורתית. עם זאת, גרורות לקשתית (iris) הן נדירות יחסית, ובמיוחד כאשר מקורן הוא בסרטן ריאה מסוג Non-Small Cell Lung Cancer (NSCLC)
ליקוי ראייה הוא בעיה עולמית משמעותית: בשנת 2020 כ־1.84 מיליארד אנשים סבלו מליקוי ראייה כלשהו, מתוכם כ־43 מיליון עיוורים. עזרים מסורתיים לראייה ירודה, כגון עדשות מגדילות אלקטרוניות, מכשירי OCR ומשקפיים ייעודיים הינם יעילים אך יקרים, מסורבלים ולעיתים בעלי סטיגמה חברתית
הספרות בנושא הייתה עד כה הטרוגנית ולא חד־משמעית
אף שמדובר בממצא שפיר ואסתטי בעיקרו, קיימת מחלוקת בספרות באשר לקשר בינו לבין דיסליפידמיה ומחלות קרדיווסקולריות
תלונות עיניות הן סיבה שכיחה לפנייה לחדר המיון, כשחלק משמעותי מהמקרים מערבים פתולוגיות דחופות העלולות לגרום לאובדן ראייה קבוע. בחדרי מיון רבים אין נגישות מיידית לבדיקה פונדוסקופית מלאה או ל־OCT
מטרת המחקר הייתה להעריך אם חומרת רטינופתיה סוכרתית (שגשוגית ולא שגשוגית) קשורה לעלייה בסיכון לפתח דמנציה בקרב חולי סכרת
ביספוספונטים הן תרופות נפוצות לטיפול במחלות עצם כמו אוסטאופורוזיס, אך יש דיווחים על תופעות לוואי עיניות כולל אובאיטיס בעקבות מהשימוש בתרופות אלו. הראיות הקיימות היו מבוססות בעיקר על מחקרי עוקבה ועל דיווחים רטרוספקטיביים, עם ממצאים סותרים לגבי הקשר הסיבתי
לייזר לאסיק לתיקון רוחק ראייה (היפרופיה) נחשב מורכב יותר בהשוואה לתיקון קוצר ראייה, בשל הצורך באבלציה פריפרית לצורך יצירת תלילות מרכזית של הקרנית, דבר העלול להשפיע על יעילות, חיזוי ובטיחות ההליך. בעשורים האחרונים חלו התפתחויות טכנולוגיות משמעותיות בלייזרי האקסימר, אך נדרשת הערכה שיטתית ועדכנית של הראיות הקיימות
טראומה עינית היא גורם משמעותי לעיוורון חד־עיני ולנכות ארוכת־טווח ברחבי העולם, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. אפילו שמרבית הפגיעות העיניות ניתנות למניעה, הנטל האישי, החברתי והכלכלי הנלווה אליהן נותר גבוה ומוזנח ביחס למחלות עיניים אחרות
אובאיטיס לא־זיהומי הוא גורם משמעותי לפגיעה בראייה, וגלאוקומה משנית היא אחד הסיבוכים הקשים והבלתי הפיכים ביותר באובאיטיס. עם זאת, ההערכה המדויקת של הסיכון לגלאוקומה בחולים עם אובאיטיס אידיופתי, ללא מחלות אוטואימוניות סיסטמיות, לא נחקרה באופן נרחב עד כה
במאמר שפורסם בכתב העת Ophthalmology and Therapy מדווחים חוקרים משווייץ על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי ניתוח PPV (או Pars Plana Vitrectomy) מוקדם באמצעות
כאחד מכל 20 מטופלים לאחר פרוצדורת לייזר לטיפול בקרע רשתית צפוי לאבחנה של קרע רשתית נוסף, או היפרדות רשתית לאחר ניתוח קטרקט, כך עולה מנתונים
במאמר עדכני זה מציגה ד”ר לורה פרימן גישה רחבה ומהפכנית לניהול תסמונת העין היבשה DED, תוך הבנה שמדובר במחלה רב־מערכתית הדורשת הסתכלות כוללת – מעבר לעין עצמה.
חולים עם ניוון מקולארי גילי ניאווסקולארי שהחלו טיפול ב- Bevacizumab(דופיקסנט) השיגו שיפור ארוך-טווח גדול יותר בחדות הראיה, בהשוואה לחולים ממדינות במצב סוציואקונומי דומה שהחלו טיפול
ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)
שיעורי ההצלחה בניתוחים מהסוג הזה נחשבו בעבר נמוכים הן אנטומית והן תפקודית