רקע
רטינופתיה סוכרתית וסוכרת סוג 2 הינן מחלות שנקשרו לעלייה בסיכון לדמנציה ויכולות לשמש כסמן מוקדם קליני למחלה קוגניטיבית, זאת מכיוון שרטינופתיה סוכרתית היא ביטוי לפגיעה מיקרו־וסקולרית ומחלת אלצהיימר משקפת גם פגיעה בכלי הדם המוחיים.

שיטות המחקר
מחקר עוקבה רטרוספקטיבי רב־מרכזי שהתבסס על מאגר הנתונים של TriNetX.
TriNetX היא רשת מחקר בריאות בינלאומית, המספקת גישה לרשומות רפואיות אלקטרוניות הכוללות אבחנות, פרוצדורות, תרופות, ערכי מעבדה ומידע גנומי, מ־153 ארגוני בריאות ברחבי העולם, המייצגים כ־185 מיליון מטופלים. נכללו מטופלים בני ≥65 שעברו בדיקת עיניים או OCT בין השנים 2010–2020. הוצאו חולים עם בצקת מקולרית סוכרתית (DME) ואלה עם דמנציה שקדמה לאבחנת הסוכרת.

המטופלים חולקו לארבע קבוצות:

• PDR  (רטינופתיה סוכרתית שגשוגית) (n=14,034)
• NPDR  (רטינופתיה סוכרתית לא שגשוגית) (n=29,188)
• סוכרת סוג 2  ללא רטינופתיה  (n=208,640)
• קבוצת ביקורת ללא סוכרת  (n=447,054)

בוצעה התאמת Propensity score ביחס 1:1 לפי גיל, מין, מצב סוציו־אקונומי, גלאוקומה, ניוון מקולרי של הרשתית, יתר לחץ דם, אי־ספיקת כליות כרונית, אוטם מוחי, אוטם לבבי, אי־ספיקת לב ודיכאון. משך מעקב ממוצע היה 6.7 שנים.

תוצאות המחקר
בהשוואה מול ביקורת ללא סוכרת, כל קבוצות הסוכרת היו בסיכון מוגבר לדמנציה מכל הסוגים, אלצהיימר ודמנציה וסקולרית. בהשוואה בתוך חולי סוכרת, PDR ו־NPDR היו קשורות לעלייה בסיכון לדמנציה וסקולרית. לא נמצא הבדל מובהק בסיכון לאלצהיימר לפי חומרת הרטינופתיה הסוכרתית. לעומת זאת, PDR היה קשור לסיכון גבוה יותר מאשר NPDR לדמנציה מכל הסוגים ולדמנציה וסקולרית.

מסקנות המאמר היו שחומרת רטינופתיה סוכרתית קשורה לעלייה מדורגת בסיכון לדמנציה מכל הסוגים ולדמנציה וסקולרית, אך לא לעלייה נוספת בסיכון לאלצהיימר מעבר לזו הקשורה לסוכרת עצמה. ממצאים אלו מצביעים על כך שרטינופתיה סוכרתית עשויה לשמש כסמן קליני נגיש לפגיעה מיקרו־וסקולרית סיסטמית ולזיהוי מוקדם של חולים בסיכון לירידה קוגניטיבית. בדיקות עיניים שגרתיות בחולי סוכרת עשויות לשמש הזדמנות להפניה לסקר קוגניטיבי מוקדם ולניהול מניעתי.

למאמר

ד”ר יעל שרון, רופאה בכירה במרכז הרפואי ע”ש רבין, מומחית אובאיטיס ומנתחת קטרקט. מרצה בפקולטה לרפואה, החוג לרפואת עיניים באוניברסיטת ת”א.