המטרה במאמר הייתה לסקור מגמה חדשה: שילוב בינה מלאכותית (AI) במכשירי צריכה נפוצים, בעיקר סמארטפונים ומשקפיים חכמים, כעזרים זולים, נגישים ודיסקרטיים לאנשים עם ליקוי ראייה.

שלוש טכנולוגיות מרכזיות נסקרו: משקפי Ray-Ban Meta ,Apple iPhone Magnifier עם LiDAR Detection Mode ו־Be My Eyes, Be My AI.

משקפי Ray-Ban Meta:

כוללים מצלמה רחבה 12MP, רמקולים פתוחים ואינטראקציה קולית, תיאור סצנה וזיהוי אובייקטים בזמן אמת באמצעות מודלי שפה גדולים  (LLMs), קריאה למתנדב דרך פקודה קולית וחיבור ישיר ל־Be My Eyes. היתרונות הינם שימוש שהוא hands-free, עיצוב רגיל ולא רפואי, עלות נמוכה יחסית (299–459 דולר). המגבלות הינן שהמכשיר אינו מכשיר רפואי מאושר, חיי סוללה של כ־3–4 שעות ואין מחקרים קליניים מבוקרים.

 Apple iPhone Magnifierעם LiDAR Detection Mode:

כוללים חיישן LiDAR למדידת עומק ומרחק, זיהוי אנשים, דלתות, רהיטים, קריאת טקסט (OCR), פידבק קולי, כלול חינם במערכת iOS. היתרונות הן שטכנולוגיה זו מוטמעת במכשיר קיים וללא עלות נוספת, זמינות רחבה (מאות מיליוני משתמשים בעולם) ומשלבת זיהוי טקסט, הגדלה ומודעות מרחבית. המגבלות הינן שהטכנולוגיה זמינה רק בדגמי Pro עם LiDAR, טווח אפקטיבי של כ־5 מטרים, לא מיועדת למצבי חירום או לניווט מסוכן ואין מחקרים קליניים מבוקרים על השפעה תפקודית.

 Be My EyesוBe My AI:

המודל הקלאסי (מאז 2015) כולל חיבור וידאו בין אדם עם ליקוי ראייה למתנדב רואה. ישנם יותר מ־8 מיליון מתנדבים ו־700,000 משתמשים והוא חינם וביותר מ־180 שפות. Be My AI (מאז 2023), הינו מבוסס GPT-4, מכיל תיאור תמונות, זיהוי אובייקטים, סיכום מסמכים ומאפשר שימוש אוטונומי ללא מתנדב. היתרונות הינם שהוא חינמי, נגיש מאוד, יש לו תגובה מהירה והוא מאפשר אוטונומיה. המגבלות כוללות היעדר ולידציה רפואית, שונות באיכות מתנדבים, סוגיות פרטיות, ואין מחקרים קליניים על השפעה על קריאה, על ניידות ועל עצמאות.

שלוש הטכנולוגיות מייצגות מודלים שונים:

• משקפיים חכמים – תפיסה סביבתית לבישה  (wearable AI)
• iPhone  – חישה מרחבית מבוססת חיישנים
• Be My Eyes – שילוב קהילה ובינה מלאכותית

כולן מדגימות שינוי פרדיגמה ע”י נגישות באמצעות הכללה (mainstream integration) ולא באמצעות מכשור ייעודי. עם זאת, אין כיום מדדי תוצאה סטנדרטיים, מחקרים על שיפור מהירות קריאה, נתונים על בטיחות בניווט והערכת השפעה על איכות חיים. המאמר מדגיש את הצורך הדחוף במחקרים קליניים שיטתיים ובהנחיות לרופאי עיניים ושיקום ראייה. מסקנת המאמר היא שהמחקר הקליני מפגר אחרי קצב אימוץ הטכנולוגיות החדשות ולכן רופאי העיניים ומומחי שיקום ראייה צריכים להכיר את הכלים הללו, להדריך מטופלים לגבי שימוש בטוח ולשלבם בזהירות בתוכניות שיקום ראייה.

למאמר

ד”ר יעל שרון, רופאה בכירה במרכז הרפואי ע”ש רבין, מומחית אובאיטיס ומנתחת קטרקט. מרצה בפקולטה לרפואה, החוג לרפואת עיניים באוניברסיטת ת”א

Curr Opin Ophthalmol. 2026 Feb 26