עם ההתפתחות שחלה בהשתלת תאי אפיתל לימבלי, תאי גזע וממברנות אמניוטיות, יש התקדמות דרמטית בעקרונות הטיפול ובשיטות הטיפול במחלות שטח פני העין כמו Stevens-Johnson syndrome,

במהלך טיפול ביותר מאלף חולים עם חסימת וריד רשתית מרכזי central retinal vein occlusion (CRVO) במהלך 45 השנים האחרונות, נמצא באופן קבוע שרוב רופאי העיניים

המחקר של הטיפול המוקדם ב- Retinopathy of Prematurity (ROP) , המכונה The Early Treatment for Retinopathy of Prematurity (ETROP), קבע שבעיניים עם ROP בסיכון גבוה

אחת התוצאות הלא רצויות של ניתוח ירוד הינה היפראופיה. הרפרקציה המתקבלת בעקבות ניתוח ירוד היא תוצאה של משתנים רבים ושל הדיוק של המדידות שבוצעות לפני

קוצר ראיה מהווה מגבלה משמעותית לחברה. המחיר הנדרש לצורך התיקון האופטי הינו גבוה, וקוצר ראיה מגדיל גם את הסיכון לפתח גלאוקומה וירוד. קוצר ראיה אקסיאלי

הרפס זוסטר לרוב מלווה במצבי דיכוי של המערכת החיסונית, כמו בחולים זקנים, לאחר השתלת אברים, חולי סרטן המקבלים טיפול המדכא את המערכת החיסונית וחולי AIDS.  

וסקולופתיה כורואידלית פוליפואידית Polypoidal choroidal vasculopathy (PCV) מאופיינת בהידרדרות איטית יותר ופרוגנוזה טובה יותר לראייה, תגובה טובה יותר לטיפול פוטודינמי ותגובה פחותה יותר לטיפול אנטי

נבוס מלנוציטי Melanocytic nevus הוא הגידול השכיח ביותר של הלחמית. בבדיקה של 1643 גידולים מלנוציטיים ולא-מלנוציטיים של הלחמית, נמצא ש- 454 מהם, המהווים 28 אחוזים,

מצטברות הוכחות ממחקרים מבוססי אוכלוסייה, שסימנים של רטינופתיה, כמו מיקרואנאוריזמות ודימומים ברשתית, שכיחים גם באנשים ללא סוכרת. במחקרים קודמים אשר בהם השתמשו בבדיקה אופתלמוסקופית קלינית

העריכו של- 30 מיליון אנשים בארה”ב יש ממברנה אפירטינלית בעין אחת לפחות. ממברנה אפירטינלית המערבת את האזורים המקולרי או הפרימקולרי עלולה לגרום לפגיעה בחדות הראיה,

השכיחות של קרטופלסטיקה בילדים גדלה, ושיעורי ההצלחה שלה גדלו במהלך 20 השנים האחרונות. התוצאות המשופרות  נובעות מהתקדמות בטיפול שלאחר הניתוח ומההתפתחות במיקרו-כירורגיה של הקרנית. מאידך,

אטרופיה פרי-פפילרית (Peripapillary atrophy) הינה הממצא הקליני במצב של הידקקות כוריו רטינלית וחסר בפיגמנט האפיתל של הרשתית באזור המקיף את הדיסקה של עצב הראיה. הממצא

גלאוקומה סגורת זווית חריפה הינה מצב חרום עייני ידוע, אשר אם לא מטפלים בו, יכול לגרום לפגיעה משמעותית בראיה כתוצאה מנאורופתיה אופטית גלאוקומטוטית. מאידך, עדיין

המקור העצבי של הסיגנל הפופילומוטורי האפרנטי (afferent) הינו בתת-קבוצה של תאי גנגליון רטינליים הניתנים לזיהוי באמצעות ביטוי של פוטופיגמנט הנקרא מלנופסין (melanopsin). כיון שהמלנופסין יכול

חשוב ביותר להבין את המהלך הטבעי של מחלה כדי לדעת לטפל בה. מבלי לדעת את המהלך הטבעי ניתן בטעות להתרשם שריפוי טבעי הוא תוצאה של

Graves’ disease הינה הפרעה אוטואימונית רב-מערכתית שפוגעת בבלוטת התירואיד, בארובות, בעור הפרה-טיביאלי (pretibial) ובכריות האצבעות. המעורבות הארובתית או graves orbitopathy (GO), כוללת צירוף משתנה של