טיפול פוטודינמי בגידולים גרורתיים של הדמית בשמונה חולים/ פרופ’ מרדכי רוזנר

העינביה (uvea), במיוחד הדמית (choroid), הינה המיקום השכיח ביותר בעין למחלה גרורתית. הדבר נובע בגלל אספקת הדם העשירה של הדמית מה- posterior ciliary arteries. במחקר רטרוספקטיבי על 950 גרורות לעינביה ב- 520 עיניים של 420 חולים, נמצאה מעורבות של הקשתית ב- 9%, של הגוף הסיליארי ב- 2% ושל הדמית ב- 88%. הגידולים הראשוניים היו של החזה ב- 47%, הריאות ב- 21%, המערכת הגסטרואינטסטינלית ב- 4%, הכליות ב- 2%, העור ב- 2%, הפרוסטטה ב- 2%, יתר המקומות ב- 4%, וב- 17% המקור לא היה ידוע.

הטיפול בגרורות לעינביה תלוי במצב הסיסטמי, במספר הגידולים ובפיזור שלהם, הלטרליות שלהם וממצאים נלווים כמו קיום נוזל תת-רשתית. אפשרויות הטיפול שונות בהתאם למצב. הטיפול יהיה מעקב בלבד אם החולה במצב טרמינלי או לחילופין אם הגרורות נראות במצב של רגרסיה. הטיפול יהיה כימותרפיה, אימונותרפיה, טיפול הורמונלי או רדיותרפיה של כל העין אם הגרורות מולטיפוקליות, בילטרליות, או מלוות בנוזל סב-רשתית מרובה. הטיפול יהיה רדיותרפיה עם plaque עבור גרורה בודדת גם אם קיים נוזל תת-רשתית בכמות רבה. הטיפול יהיה אנוקלאציה כאשר העין עם הגרורה הינה עיוורת וכואבת. קיימים מספר תיאורי מקרים של שימוש ב- photodynamic therapy (PDT) לטיפול בגרורה לדמית.

במאמר הנוכחי מתואר הניסיון של 4 שנים בטיפול ב- PDT בסדרת מקרים עם גרורות לדמית.

המחקר בוצע על ידי רופאים מהשרות לאונקולוגיה של העין ב-  Wills Eye Institute, Thomas Jefferson University, Philadelphia, Pennsylvania ומהמחלקה לרפואת עיניים של בית הספר לרפואה של אוניברסיטת המלך סאוד בערב הסעודית. המטרה הייתה לקבוע את היעילות של PDT בטיפול בגרורות לדמית מהנתונים של סידרת מקרים רטרוספקטיבית. בסדרה נכללו 9 גרורות לדמית ב- 8 עיניים של 8 חולים. ה- PDT בוצע על ידי שימוש ב- verteporfin במינון של 6 מיליגרם למטר רבוע שטח פני גוף והקרנה עם לייזר דיוד באורך גל של 689 ננומטר בעוצמה של 600 מיליוואט לס”מ מרובע למשך 83 שניות (מקביל ל- 50 ג’אול לס”מ מרובע). התוצאים העיקריים היו הרס הגידול וחדות הראיה.

שמונה גידולים טופלו בססיה אחת של PDT וגידול אחד טופל בשתי ססיות של PDT. הקוטר הבסיסי הממוצע של הגידולים היה 7 מילימטר (טווח בין 2 מילימטר ל- 13 מילימטר).  העובי הממוצע של הגידולים היה 2.9 מילימטר (טווח בין 1.6 מילימטר ל- 4 מילימטר). כל תשעת הגידולים הגרורתיים היו מלווים בנוזל תת-רשתית שטוח. לאחר ה- PDT, ספיגה מלאה של הנוזל התת-רשתית נראה ב- 7 גרורות שהיוו 78 אחוזים. לאחר ה- PDT נצפתה ירידה ממוצעת של 39% בעובי הגידולים הגרורתיים (טווח בין 6% ל- 61%). שני גידולים גרורתיים לא הגיבו ל- PDT, ושניהם טופלו לאחר מכן ברדיותרפיה באמצעות  plaque. בשבע עיניים נצפה שיפור או הגעה למצב יציב. סיבוכים שניתן ליחסם ל- PDT כללו דימום לתוך הרשתית במקרה אחד.

מסקנת  החוקרים הייתה שטיפול פוטודינמי יכול להיות חלופה יעילה לטיפול בגידולים גרורתיים של הדמית.

Kaliki S, Shields CL, Al-Dahmash SA, Mashayekhi A, Shields JA:

Photodynamic Therapy for Choroidal Metastasis in 8 Cases.

Ophthalmology 2012;119:12181222.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|13/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את המאפיינים הקליניים, את התוצאות הראייתיות ואת גורמי הסיכון למעורבות עינית ולאובדן ראייה בחולי HZO בתאילנד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן