העינביה (uvea), במיוחד הדמית (choroid), הינה המיקום השכיח ביותר בעין למחלה גרורתית. הדבר נובע בגלל אספקת הדם העשירה של הדמית מה- posterior ciliary arteries. במחקר רטרוספקטיבי על 950 גרורות לעינביה ב- 520 עיניים של 420 חולים, נמצאה מעורבות של הקשתית ב- 9%, של הגוף הסיליארי ב- 2% ושל הדמית ב- 88%. הגידולים הראשוניים היו של החזה ב- 47%, הריאות ב- 21%, המערכת הגסטרואינטסטינלית ב- 4%, הכליות ב- 2%, העור ב- 2%, הפרוסטטה ב- 2%, יתר המקומות ב- 4%, וב- 17% המקור לא היה ידוע.

הטיפול בגרורות לעינביה תלוי במצב הסיסטמי, במספר הגידולים ובפיזור שלהם, הלטרליות שלהם וממצאים נלווים כמו קיום נוזל תת-רשתית. אפשרויות הטיפול שונות בהתאם למצב. הטיפול יהיה מעקב בלבד אם החולה במצב טרמינלי או לחילופין אם הגרורות נראות במצב של רגרסיה. הטיפול יהיה כימותרפיה, אימונותרפיה, טיפול הורמונלי או רדיותרפיה של כל העין אם הגרורות מולטיפוקליות, בילטרליות, או מלוות בנוזל סב-רשתית מרובה. הטיפול יהיה רדיותרפיה עם plaque עבור גרורה בודדת גם אם קיים נוזל תת-רשתית בכמות רבה. הטיפול יהיה אנוקלאציה כאשר העין עם הגרורה הינה עיוורת וכואבת. קיימים מספר תיאורי מקרים של שימוש ב- photodynamic therapy (PDT) לטיפול בגרורה לדמית.

במאמר הנוכחי מתואר הניסיון של 4 שנים בטיפול ב- PDT בסדרת מקרים עם גרורות לדמית.

המחקר בוצע על ידי רופאים מהשרות לאונקולוגיה של העין ב-  Wills Eye Institute, Thomas Jefferson University, Philadelphia, Pennsylvania ומהמחלקה לרפואת עיניים של בית הספר לרפואה של אוניברסיטת המלך סאוד בערב הסעודית. המטרה הייתה לקבוע את היעילות של PDT בטיפול בגרורות לדמית מהנתונים של סידרת מקרים רטרוספקטיבית. בסדרה נכללו 9 גרורות לדמית ב- 8 עיניים של 8 חולים. ה- PDT בוצע על ידי שימוש ב- verteporfin במינון של 6 מיליגרם למטר רבוע שטח פני גוף והקרנה עם לייזר דיוד באורך גל של 689 ננומטר בעוצמה של 600 מיליוואט לס”מ מרובע למשך 83 שניות (מקביל ל- 50 ג’אול לס”מ מרובע). התוצאים העיקריים היו הרס הגידול וחדות הראיה.

שמונה גידולים טופלו בססיה אחת של PDT וגידול אחד טופל בשתי ססיות של PDT. הקוטר הבסיסי הממוצע של הגידולים היה 7 מילימטר (טווח בין 2 מילימטר ל- 13 מילימטר).  העובי הממוצע של הגידולים היה 2.9 מילימטר (טווח בין 1.6 מילימטר ל- 4 מילימטר). כל תשעת הגידולים הגרורתיים היו מלווים בנוזל תת-רשתית שטוח. לאחר ה- PDT, ספיגה מלאה של הנוזל התת-רשתית נראה ב- 7 גרורות שהיוו 78 אחוזים. לאחר ה- PDT נצפתה ירידה ממוצעת של 39% בעובי הגידולים הגרורתיים (טווח בין 6% ל- 61%). שני גידולים גרורתיים לא הגיבו ל- PDT, ושניהם טופלו לאחר מכן ברדיותרפיה באמצעות  plaque. בשבע עיניים נצפה שיפור או הגעה למצב יציב. סיבוכים שניתן ליחסם ל- PDT כללו דימום לתוך הרשתית במקרה אחד.

מסקנת  החוקרים הייתה שטיפול פוטודינמי יכול להיות חלופה יעילה לטיפול בגידולים גרורתיים של הדמית.

Kaliki S, Shields CL, Al-Dahmash SA, Mashayekhi A, Shields JA:

Photodynamic Therapy for Choroidal Metastasis in 8 Cases.

Ophthalmology 2012;119:12181222.