חסימת וריד רשתית הינה החסימה השכיחה ביותר של כלי דם ברשתית. באמצעות טכניקות האנגיוגרפיה המסורתיות ניתן לזהות ולעקוב אחר התוצאות הנלוות שעשויות לפגוע בראיה, של

הגוף הזגוגי באדם מוקף ודבוק במידה שונה לעצב הראיה, הרשתית, הפובאה, הפרס פלנה והעדשה של העין. סיבי הקולגן של הקורטקס האחורי של הזגוגית מחובר באופן

מלנוזיס ראשוני נרכש (PAM) עם אטיפיה הינו בעל סיכון של 50% של טרנספורמציה ממאירה.  אקסיזיה ניתוחית, קריותרפיה וטיפול בלייזר מהווים חלופות טיפוליות. אולם, שיטות טיפול

רטינופתיה סוכרתית הינה הגורם העיקרי לאיבוד ראיה בכל העולם, כאשר ל- 10% מחולי הסוכרת יש מחלה המסכנת את הראייה.  הסיכון להופעת רטינופתיה וההתקדמות שלה מושפעים

נבוס כורואידלי הינו נגע מלנוציטי שפיר שגודלו לרוב פחות מ- 5 מ”מ בקוטרו ופחות מ- 2 מ”מ בגובהו. השכיחות מוערכת ב- 4.2% עד 7.9% בהתאם

הפרעת רפרקציה היא הגורם המוביל להפרעות ראיה שניתנות לתיקון בעולם ומעריכים שכשני ביליון אנשים נגועים בהם. היפרמטרופיה ומיופיה מרכיבים את הפרעות הרפרקציה העיקריות ואסטיגמטיזם היא

זווית סגורה ראשונית הינה גורם מוביל לעיוורון בכל העולם. relative pupillary block הינה הסיבה השכיחה ביותר לזווית סגורה ראשונית. מצב כזה מתפתח בעיניים אשר באופן

גלאוקומה ראשונית עם זווית סגורה הינה צורה חשובה ושכיחה של גלאוקומה באסיה וכרוכה בשיעור גבוה של איבוד ראיה. משערים שגלאוקומה סגורת זווית ראשונית גורמת לעיוורון

את הנגעים המלנוטיים השפירים של הלחמית ניתן לחלק לשתי קטגוריות רחבות: האחת היא נבוסים (nevi) והשנייה היא פיגמנטציות אחרות כמו אלה המלוות גוון עור, המלוות

המידע על המהלך הטבעי של התפקוד הראייתי בגלאוקומה לוקה בחסר. הדבר צפוי כיון שחולים עם גלאוקומה וחסר בשדה הראיה מטופלים ללא דיחוי על ידי תרופות

דיסלוקציה או סטייה מהמרכז של עדשה תוך עיינית בלשכה האחורית הינה סיבוך ידוע של ניתוח ירוד, אך שכיחותו לא ידועה. מחקר רטרוספקטיבי מ- 2005 מצא

טרבקולקטומיה (trabeculectomy) הפכה להיות טיפול מקובל בגלאוקומה מאז הוצגה ב- 1968. הצלחת ניתוח זה מותנית ביצירת shunt מתפקד בצורת כר סינון – filtration bleb המאפשר

למרות שהמנגנון המדויק של התפתחות פטריגיום איננו ברור בשלמותו, קימות עדויות מוצקות לכך ששינויים במבנה הגובלת הנובעים מקרינה אולטרא-סגולה מעוררים סידרת אירועים שכתוצאה מהם נוצרת

השכיחות של מלנומה ממאירה של העור היא נמוכה יחסית בהשוואה לגידולים לא מלנוטיים של העור. למרות זאת המלנומה הממאירה של העור היא הגידול הממאיר הראשוני

לחולים עם סוכרת סיכון מוגבר לאבד ראיה למרות הטיפולים המודרניים הקיימים כיום. רטינופתיה סוכרתית מצויה בכ- 40% מהאוכלוסייה של חולי סוכרת והינה הגורם המוביל של

מ- 1986 ועד 2003, קבוצת המחקר של ה- Collaborative Ocular Melanoma Study (COMS) ניהלה מחקרים קליניים עם רנדומיזציה, מרובי מרכזים. בוצעה השוואה בין תוצאות טיפולים

למרות שברוב הילדים עם אמבליופיה, חדות הראיה משתפרת בעקבות טיפול, מעט ידוע על מצב חדות הראיה לאחר הפחתת או הפסקת הטיפול.  מידע זה חשוב לצורך

האבחנה של גידולי קשתית מבוססת ברובה על ההיסטוריה והממצאים הקליניים. גוש הגדל במהירות חשוד כממאיר או כתהליך דלקתי פעיל. לעומת זאת ממצא יציב הינו כנראה שפיר