דר’ רויטל גנדלמן מרטון, עורכת מדור נוירולוגיה רקע. ההפרעות הנוירו-וסקולריות הייחודיות למיגרנה והשכיחות המוגברת של אוטם איסכמי בקרב נשים צעירות עם מיגרנה הובילו להשערה שמיגרנה
דר’ רויטל גנדלמן מרטון, עורכת מדור נוירולוגיה רקע. עדות אפידמיולוגית לשינויים בסיכון בקרב מהגרים מצביעה על פקטורים חיצוניים באטיולוגיה של טרשת נפוצה, אך טיבם של
מטרת המחקר הייתה להעריך את השפעת הפיגור בגדילה תוך-רחמית המאוחרת על ההתפתחות ועל ההשגים האקדמים במחקר בין 9 שנים אשר עשה שימוש בתבנית פרוספקטיבית רחבת
מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך התנהגות של בכי בתקופת הינקות בפגים עם או בלי פגיעה מוחית. סך של 125 תינוקות שנולדו במשקל נמוך מאוד ושרדו
דר’ רויטל גנדלמן מרטון, עורכת מדור נוירולוגיה רקע- לקרובים אסימפטומטיים של חולים עם טרשת נפוצה יש סיכוי גבוה יותר לפתח את המחלה בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, וניתן
הבנת תהליכים מערכתיים דינמיים בבריאות ובחולי הינה אחת מהמשימות העיקריות של הרפואה המודרנית. מקור הפרדיגמה הנפוצה של אנליזת תהליכים ברפואה הינה דינמיקה לינארית כלומר, הנחה
תוצאותיו של מחקר שפורסם לאחרונה מעידות על הימצאותם של תאים פרוגניטורים עצביים בנוזל המוחי-שדרתי (CSF) של פגים הסובלים מהידרוצפלוס. החוקרים ביצעו בדיקות פרוספקטיביות של CSF
דר’ רויטל גנדלמן מרטון עורכת מדור נוירולוגיה רקע- רעד אסנציאלי שכיח ומטריד בקשישים. תרופות נוספות נדרשות לחולים עם תגובה בלתי מספקת או תופעות לוואי בלתי-נסבלות.
תוצאותיו של מחקר שפורסם לאחרונה מעידות כי מתן מוקדם של חומצות אמינו נקשר לתוצאת גדילה משופרת בקרב ילודים שנולדו במשקל לידה נמוך במיוחד. מטרת המחקר
דר’ רויטל גנדלמן מרטון, עורכת מדור נוירולוגיה המניעה השניונית של אוטם מוחי איסכמי נתמכת ע”י השימוש בטיפול אנטי-אגרגנטי והבחירות העיקריות כיום הן אספירין, אספירין עם דיפרידמול
דר’ רויטל גנדלמן מרטון – עורכת מדור נוירולוגיה רקע – אותות היפראינטנסיים בלתי-תקינים מודגמים באופן שכיח בחומר הלבן ב- T2 MRI בהזדקנות ללא דמנציה ובמחלת אלצהיימר
מחקר שפורסם לאחרונה בוחן את שכיחות מקרי שיתוק המוחין בגיל שנתיים בקרב ילדים שנולדו פגים בשלב מוקדם מאוד, על-פי גיל ההריון, מין הילוד, וממצאים מוחיים
אם התינוקת הייתה בת 24 שנים. חודשיים לפני הלידה היגרה האם מאמריקה הלטינית לארצות הברית ללא בעלה. הריון החולה הנוכחית נמשך 40 שבועות. במסגרת הבדיקות
מחקר שפורסם לאחרונה מעיד כי הערכה נוירו-תפקודית מוקדמת יכולה לשמש בחיזוי התוצאה הנוירו-התפתחותית בילדים שנולדו במשקל לידה נמוך מאוד (VLBW). במחקר התצפיתי שנערך באיטליה נכללו
מחקר שפורסם לאחרונה בוחן את חשיבותם וייחודם של תווי פנים דיסמורפיים באבחון תסמונות הקשורות לחשיפה עוברית לתרופות נוגדות פרכוסים. חשיפה תוך-רחמית לתרופות אנטי-אפילפטיות (AEDs) עלולה
בסקירה שפורסמה לאחרונה עולה, כי מדידה של ריכוז בילירובין חופשי בפלסמה, ביילודים עם היפרבילירובינמיה, משפרת את הערכת הסיכון לפגיעה נוירולוגית. בסקירה של דיווחים קליניים ומעבדתיים
רקע. הצרות אקסטרקרניאלית של הקרוטיד הפנימי אחראית ל- 15-20% מהאוטמים המוחיים האיסכמיים, בתלות באוכלוסיה הנבדקת. אנדארטרקטומיה קרוטידית היא הניתוח המבוצע בשכיחות הגבוהה ביותר למניעת אוטם
רקע. סכרת, היפרליפידמיה, יתר לחץ דם, מחלת לב, עישון, הומוציסטאין והשמנה הינם גורמי סיכון וסקולריים, הקשורים לסיכון גבוה למחלת אלצהיימר (AD). הסברים לכך כוללים הארעות
שחרור הפרןלקטין מיותרת המוח מבוקר ע”י ההיפותלמוס דרך הפקטור PRL האינהיביטורי , שהוא כנראה דופאמין. שוער כי פעילות אפילפטית איקטלית במבנים טמפורליים מזיאליים יכולה להיות
רקע. לחולים עם אפילפסיה כרונית ולחולים הנוטלים תרופות אנטי-אפילפטיות (AED) יש שיעור גבוה יותר של שברים בעצמות. הבסיס לקשר שבין שברים לאפילפסיה כרונית הוא כנראה