שיתוק מוחין בקרב פגים שנולדו מוקדם מאוד ביחס לגיל ההריון ולהופעת אי-תקינויות בבדיקות אולטרא-סאונד/מאת ד”ר ברזילי עורך נאונטולוגיה

מחקר שפורסם לאחרונה בוחן את שכיחות מקרי שיתוק המוחין בגיל שנתיים בקרב ילדים שנולדו פגים בשלב מוקדם מאוד, על-פי גיל ההריון, מין הילוד, וממצאים מוחיים לא תקינים בבדיקת אולטרא-סאונד של הילוד.

כל הילדים שולדו בין השבועות 22-32 להריון ב-9 אזורי מגורים בצרפת בשנת 1997 נכללו במחקר פרוספקטיבי, קוהורטי זה. מדד התוצאה העיקרי היה שכיחות מקרי שיתוק המוחין בגיל שנתיים. מתוך 2364 הילדים ששרדו וניתן היה לכלול אותם בבדיקת המעקב, נבדקו 1954 (83%) בגיל שנתיים.

8.2% מתוך 1954 הילדים שנבדקו סבלו משיתוק מוחין. שיתוק מוחין בי-לטרלי עוויתי, המיפלגיה, ומונופלגיה הופיעו ב-72%, 9% ו-10% מהמקרים, בהתאמה. 50% מהילדים שסבלו משיתוק מוחין הלכו בכוחות עצמם בגיל שנתיים, 31% מהם לא הצליחו ללכת, אך יכלו לשבת בכוחות עצמם, ו-19% לא הצליחו לשבת (לא הצליחו לשמור על בקרת מנח הראש והגוף).

שכיחות מקרי שיתוק המוחין עמדה על 20% בקרב אלו שנולדו בשבועות 24-26 להריון, בהשוואה ל-4% בקרב אלה שנולדו בשבוע ה-32 להריון. בהתבסס על ממצאי האולטרא-סאונד בתקופת הינקות, 17% מהילדים שנמצא בהם דימום תוך-חדרי מבודד מדרגה III ו-25% מהילדים שנמצא בהם נזק לחומר הלבן (הרחבה חדרית, echodensities, או leukomalacia ציסטית סביב-חדרית) סבלו משיתוק מוחין, בהשוואה ל-4% מהילדים שבהם התקבלו תוצאות סריקות אולטרא-סאונד תקינות.

החוקרים מסיקים כי למרות השיפור בשיעורי ההשרדות הנצפה בשנים האחרונות, שיתוק מוחין נותר שכיח למדי בקרב ילדים שנולדו פגים בשלב מוקדם מאוד של ההריון. הם מוסיפים כי אי-תקינויות חמורות בבדיקת אולטרא-סאונד של הראש יכולות לאפשר חיזוי של נכות מוטורית, אך בשליש מהילדים הסובלים משיתוק מוחין לא נמצאו אי-תקינויות בבדיקת האולטרא-סאונד.

PEDIATRICS Vol. 117 No. 3 March 2006, pp. 828-835

הערות עורך:

זהו מחקר יפה המדגים את מה שידוע אינטואיטיבית לרבים מאיתנו. דימום דרגה III ומעלה או פגיעה בחומר הלבן נושאים בחובן פרוגנוזה גרועה. כמו כן ידוע שעצם הפגות הקיצונית מהווה מדד פרוגנוסטי גרוע, למרות התקדמות הרפואה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן