נגיף EBV וטרשת נפוצה

 דר’ רויטל גנדלמן מרטון, עורכת מדור נוירולוגיה

רקע.

עדות אפידמיולוגית לשינויים בסיכון בקרב מהגרים מצביעה על פקטורים חיצוניים באטיולוגיה של טרשת נפוצה, אך טיבם של פקטורים אלה אינו ברור. במהלך 20 השנים האחרונות, תוצאות של מחקרים רבים הציעו תפקיד אפשרי לנגיף ה- EBV. במטה-אנליזה נמצא כי לפרטים שנדבקו ב- EBV היה סיכון של פי 10 לפתח טרשת נפוצה בהשוואה לפרטים סרו-נגטיביים. בנוסף לכך, דווח על עליה בטיטר הנוגדנים ל- EBV לפחות 10 שנים לפני הסימפטומים הראשונים של טרשת נפוצה.

מטרת העבודה היתה לקבוע האם טיטר הנוגדנים ל- EBV בסרום גבוה בדגימות דם שנלקחו עד 30 שנה לפני התחלת טרשת נפוצה.

שיטות.

חולים עם טרשת נפוצה זוהו בקרב חברי ביטוח בריאות של Kaiser Permanente Northern   California , שהשתתפו בבדיקות רב-שלביות שבוצעו בין 1965 ל- 1974. דגימות סרום מאוחסנות שימשו להשוואה של טיטרים לנוגדנים ל- EBV ב- 42 נבדקים שפיתחו טרשת נפוצה עם נבדקי ביקורת תואמי גיל ומין.

תוצאות.

טיטרים של נוגדנים לאנטיגן הגרעין של EBV (EBNA) ואחד ממרכיביו (EBNA-1) היו גבוהים יותר באופן משמעותי בחולים עם טרשת נפוצה בהשוואה לנבדקי הביקורת. הסיכון היחסי לטרשת נפוצה הקשור עם עליה של פי 4  בטיטר הנוגדנים היה 2.1 ל- EBNA ו- 1.8 ל- EBNA-1. עליות בטיטר הנוגדנים ל- EBNA ו- EBNA-1 בקרב חולי טרשת נפוצה הופיעו 15 עד 20 שנה לפני תחילת הסימפטומים והמשיכו לאחר מכן.

מסקנות.

עליה בטיטר הנוגדנים ל- EBV היא כנראה ארוע מוקדם בפתוגנזה של טרשת נפוצה וכנראה אינה נובעת מחוסר ויסות אימוני בלתי-ספציפי.


DeLorenzo GN, Munger KL, Lennette ET, et al. Epstein-Barr virus and multiple sclerosis. Evidence of association from a prospective study with long-term follow-up. Arch Neurol 2006;63:839-44.


הצעות לקריאה נוספת:

1. Sundstrom P, Juto P, Wadell G, et al. An altered immune response to Epstein-Barr virus in multiple sclerosis: a prospective study. Neurology 2004;62:2277-82.

2. Alotaibi S, Kennedy J, Tellier R, et al. Epstein-Barr virus in pediatric multiple sclerosis. JAMA 2004;291:1875-9.

3. Levin LI, Munger KL, Rubertone MV, et al. Temporal relationship between elevation of Epstein-Barr virus antibody titers and initial onset of neurological symptoms in multiple sclerosis. JAMA 2005;293:2496-500.

4. Ascherio A, Munger KL, Lennette ET, et al. Epstein-Barr virus antibodies and risk of multiple sclerosis: a prospective study. JAMA 2001;286:3083-8.

5. DeStefano F, Verstraeten T, Jackson LA, et al. Vaccinations and risk of central nervous system demyelinating diseases in adults. Arch Neurol 2003;60:504-9.   

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן