מטרת המחקר הייתה להעריך את השפעת הפיגור בגדילה תוך-רחמית המאוחרת על ההתפתחות ועל ההשגים האקדמים במחקר בין 9 שנים אשר עשה שימוש בתבנית פרוספקטיבית רחבת טווח.
נערך מעקב אחר 123 תינוקות שאובחנו עם פיגור גדילה תוך-רחמית מאוחרת. התינוקות נבדקו פעם בשנה במשך 9 שנים.
לנבדקים הללו הותאמה קבוצת ביקורת המונה 63 ילדים.
נערכו הערכות של מנת המשכל, השגים אקדמים, למידה וזיכרון, כישורים ויזואלים-מוטורים, אינטגרציה ויזואלית-מרחבית, תשומת-לב, שפה, תפקודים ביצועים ויצירתיות.
לילדים עם פיגור גדילה תוך-רחמית הייתה מנת משכל נמוכה יותר וקשיים נוירופסיכולוגים תכופים יותר.
קשיים בתפקודים ביצועים, קשיחות יצירתית ושפה, המצביעים על ליקויים באונה הפרונטלית, הושפעו באופן טיפוסי ע”י פיגור גדילה תוך-רחמית וזוהו לעיתים רחוקות בקבוצת הביקורת.
ליקויי למידה שלוו עם השגים אקדמים נמוכים היו שכיחים יותר בקבוצת הניסוי.
הממצאים הנ”ל מאשרים מחדש שעקביות פונקציונאלית תלויה בגדילה מבנית קבועה מראש וברה-אורגניזציה של מערכת העצבים המרכזית.
הערות עורך:
המחקר הזה מראה שוב שלא ניתן לתקן לעיתים פגיעה תוך רחמית. אפילו תינוקות ה-IUGR בעלי הפרוגנוזה הטובה יותר, כלומר אלו שנפגעו מאוחר יותר, נפגעים. הפגיעה היא כזו המתבטאת מאוחר יותר רק בגיל ביה”ס, ואנו רופאי הפגייה נחשפים לכך רק לעיתים רחוקות.
Neuropsychological Outcome of Children With Intrauterine Growth Restriction: A 9-Year Prospective Study
PEDIATRICS Vol. 118 No. 1 July 2006, pp. 91-100 (doi:10.1542/peds.2005-2343)
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!