נגעים בחומר הלבן שכיחים אך קשורים באופן דיפרנציאלי עם הזדקנות ומחלת אלצהיימר מוקדמת.

 דר’ רויטל גנדלמן מרטון – עורכת מדור נוירולוגיה

רקע – אותות היפראינטנסיים בלתי-תקינים מודגמים באופן שכיח בחומר הלבן ב- T2 MRI בהזדקנות ללא דמנציה ובמחלת אלצהיימר (AD). בסקירה כמותית של השפעת הנגעים בחומר הלבן על תפקוד קוגניטיבי בקשישים בריאים נמצא קשר בינם לבין ירידה בזכרון, מהירות עיבוד מידע, ותפקודים אקזקוטיביים.

נגעים בחומר הלבן קשורים עם גיל, יתר לחץ דם וגורמי סיכון קרדיו-וסקולריים אחרים, והם נחשבים כחלק מספקטרום הפגיעה הקשורה לפגיעה וסקולרית, וזאת על אף השינויים הפתולוגיים הבלתי-ספציפיים.

ישנה עדות פתולוגית כי לנגעים בחומר הלבן ייתכן תפקיד בסימפטומים הקליניים של מחלת אלצהיימר. לפרטים עם נגעים רבים יותר בחומר הלבן יש סיכוי גבוה יותר לפתח מחלת אלצהיימר.

בנוסף לכך, לפרטים עם נגעים בחומר הלבן ופגיעה מוחית דמוית אוטם יש צורך בעומס AD נוירופתולוגי נמוך יותר על מנת לפתח פגיעה קוגניטיבית ודמנציה בהשוואה לפרטים ללא נגעים אלה.

למחקרים שבדקו באמצעות בדיקות הדמיה את המשמעות הקלינית של נגעים בחומר הלבן במחלת אלצהיימר תוצאות מעורבות. רק בחלק מהמחקרים נמצא כי לחולי ADיש יותר נגעים בחומר הלבן בהשוואה בהשוואה לקשישים ללא דמנציה, בעוד שקשר זה לא נמצא במחקרים אחרים. כן לא ברור הקשר בין נגעים בחומר הלבן לתפקוד קוגניטיבי בחולי AD.

מטרת העבודה היתה להעריך את הקשר בין נגעים בחומר הלבן ותפקוד קוגניטיבי בהזדקנות ללא דמנציה ובשלבים המוקדמים של מחלת אלצהיימר.

שיטות- מחקר חתך שבוצע במרכז לחקר מחלת אלצהיימר וכלל 88 נבדקים ללא דמנציה, 48 נבדקים עם AD קל מאד ו- 20 נבדקים עם AD קל.

תוצאות- נמצאו נגעים בחומר הלבן בהזדקנות ללא דמנציה ובשלב מוקדם של AD, ללא הבדל בין הקבוצות בעומס הנגעים העמוקים ועליה קלה בעומס הנגעים הפריוונטריקולריים בקבוצת ה- AD. השכיחות של נגעים דמויי- אוטם היתה דומה בין הקבוצות. גיל ויתר לחץ דם היו קשורים לעומס הנגעים העמוקים והפריוונטריקולריים ואלו היו קשורים לירידה בתפקוד קוגניטיבי כללי ב- AD אך לא בהזדקנות ללא דמנציה.

האינטראקציה בין הנגעים הפריונטריקולריים למצב ה- AD מבחינת המצב הקוגניטיבי הכללי מצביעה על כך שהקשר בין נגעים פריוונטריקולריים ומצב קוגניטיבי נתון למודיפיקציה ע”י AD. 

הירידה הקוגניטיבית הכללית ב- AD היתה קשורה להפרעה בזכרון ויזואלי, מהירות עיבוד מידע ותפקוד אקזקוטיבי.  

מסקנות- נגעים בחומר הלבן שכיחים בהזדקנות ללא דמנציה ובשלב מוקדם של AD וקיומם משפיע על ההפרעה הקוגניטיבית בשלבים המוקדמים של AD.

חולים עם AD מוקדם פגיעים יותר להשפעה הקוגניטיבית של נגעים בחומר הלבן בהשוואה לקשישים ללא דמנציה עם עומס דומה של נגעים בחומר הלבן.


Burns JM, Church JA, Johnson DK, et al. White matter lesions are prevalent but differentially related with cognition in aging and early Alzheimer disease. Arch Neurol 2005;62:1870-1876.

הצעות לקריאה נוספת.

1. Bernick C, Kuller L, Dulberg C, et al. Silent MRI infarcts and the risk of future stroke: the Cardiovascular Helath Study. Neurology 2001;57:1222-1229.

2. Vermeer SE, Prins ND, den Heijer T, et al. Silent brain infarcts and the risk of dementia and cognitive decline. N Engl J Med 2003;348:1215-1222.

3. Prins ND, van Dijk EJ, den Heijer T, et al. Cerebral white matter lesions and the risk of dementia. Arch Neurol 2004;61:1531-1534.

4. Esiri MM, Nagy Z, Smith MZ, et al. Cerebrovascular disease and threshold for dementia in the early stages of Alzheimer disease. Lancet 1999;354:919-920.

5. Mungas D, Jagust WJ, Reed BR, et al. MRI predictors of cognition in subcortical ischemic vascular disease and Alzheimer’s disease. Neurology 2001;57:2229-2235. 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן