השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

מקור: Stroke
החוקרים ביצעו מטה־אנליזה רחבת היקף (IRIS) שאיחדה נתונים של מאות משתתפים מניסויים קליניים אקראיים

‘נגעים עוקבים’ (Tandem Lesions) בשבץ מוחי חריף מתרחשים כאשר ישנה חסימה כפולה: אחת בעורק התרדמה בצוואר (עקב טרשת או היצרות) ואחת בעורק תוך־מוחי. הטיפול המקובל הוא צנתור מוח (EVT), אך קיימת מחלוקת אם כדאי להשתיל סטנט בעורק הצווארי באופן דחוף בזמן הצנתור, ואם מתן תרופה ממיסת קרישים (IVT) לפני הצנתור משנה את הבטיחות של פעולה זו (בשל חשש מדימומים).

שיטות המחקר

החוקרים השוו בין מטופלים שעברו השתלת סטנט דחופה בצוואר לבין כאלו שלא עברו השתלה כזו, תוך בחינה נפרדת של קבוצות שקיבלו או לא קיבלו טיפול תרומבוליטי (ממיס קרישים) לפני כן.

ממצאים עיקריים

  • השתלת סטנט דחופה בעורק התרדמה בזמן צנתור המוח נמצאה כבטוחה יחסית, ללא עלייה משמעותית בסיכון לדימום תוך־מוחי סימפטומטי
  • מתן טיפול תרומבוליטי (ממיס קרישים) לפני הפעולה לא פגע בבטיחות השתלת הסטנט ולא העלה את שיעור הדימומים באופן שחייב את הפסקת הפעולה
  • מטופלים שעברו השתלת סטנט נהנו משיעורים גבוהים יותר של פתיחה מוצלחת של כלי הדם (Recanalization) ומתוצאות תפקודיות טובות יותר לאחר 90 יום, ללא קשר לשאלה אם קיבלו תרופה ממיסת קרישים

מסקנות

המחקר תומך בביצוע השתלת סטנט דחופה בעורק התרדמה כחלק מהטיפול בנגעים עוקבים בשבץ חריף. הממצא החשוב ביותר הוא שאין צורך להימנע מסטנט בצוואר רק מפני שהמטופל קיבל טיפול תרומבוליטי קודם לכן. גישה זו מאפשרת זרימת דם יציבה יותר למוח ומפחיתה את הסיכון לחסימה חוזרת של העורק בטווח הקצר.

למאמר

ד"ר דוד אוריון, מצנתר מוח, נוירולוג, מנהל מחלקת שבץ ומחלות נוירווסקולריות, המרכז הרפואי שיבא, תל־השומר.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|08/11/2026

מחקר זה נועד להשוות באופן שיטתי את התוצאות הקליניות והבטיחות של שליפה מכנית לעומת טיפול תרופתי שמרני בלבד באוכלוסיית ילדים עם חסימת כלי דם גדולים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן