המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?
המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם
מטרת מחקר זה הייתה לבדוק את השפעתם של מספר תנאי גירוי על ה־VOR gain בחולים עם פגיעה וסטיבולרית דו־צדדית שהושתלו בדגם העדכני של VCI
מטה־אנליזה זו נועדה לספק הערכה מקיפה ומעודכנת של הקשר בין מוטציות גנטיות בשכיחות גבוהה לבין הסיכון לפתח CVT
מחקר זה בדק כיצד העיתוי המדויק של תחילת הטיפול (מרגע הופעת התסמינים) משפיע על היעילות במניעת שבץ חוזר ועל הסיכון לדימומים
המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?
הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים
למרות ההתקדמות בהבנת גידולי הראש והצוואר בעשורים האחרונים, עדיין קיים קושי בזיהוי סמנים ביולוגיים אמינים. עם העלייה בשכיחות סרטן האורופרינקס הקשור לנגיף הפפילומה האנושי (HPV) וסרטן הנזופרינקס הקשור לנגיף אפשטיין־בר (EBV), הופיעו circulating tumor DNA (ctDNA) ו־DNA נגיפי אונקוגני כסמנים ביולוגיים בעלי פוטנציאל מבטיח
טיפול תרומבוליטי תוך־ורידי (IVT) הוא טיפול מציל חיים ומפחית נכות בשבץ איסכמי, אך הוא תלוי בזמן ומוגבל על ידי קריטריונים נוקשים של התוויות נגד
במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור
יתר לחץ דם בגיל העמידה ידוע כגורם סיכון משמעותי הניתן לשינוי להתפתחות דמנציה ואלצהיימר
מחלת מנייר (MD) היא מחלה כרונית והתקפית, שבה התקפי סחרחורת, ירידת שמיעה וטינטון נמשכים לעיתים קרובות למרות טיפול רפואי מיטבי.
שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)
המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)
המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)
המאמר עוסק באחד הסיבוכים המשמעותיים ביותר לטווח ארוך לאחר אירוע מוחי – התפתחות של אפילפסיה
אינסומניה כרונית היא הפרעה שכיחה הפוגעת לא רק במשך ובאיכות השינה, אלא גם בתפקוד היומי, בערנות, בריכוז ובאיכות החיים. למרות זמינותם של טיפולים ותיקים, קיים צורך בפתרונות המסייעים לשפר את השינה בלי לפגוע בתפקוד ביום שלאחר מכן ובלי לגרום להתמכרות
המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?
מטרת המחקר הייתה לבדוק אם טיפול ב־HGNS קשור לירידה בהיארעות של מחלות לב וכלי דם (CVD)
המאמר סוקר את פריצת הדרך המדעית במניעת אלצהיימר באמצעות התערבות בשלב הקדם־קליני (Preclinical phase), שבו קיימים שינויים ביולוגיים במוח אך המטופל עדיין מתפקד באופן קוגניטיבי תקין לחלוטין