יש אי־וודאות משמעותית לגבי הקשר בין אי־ספיקת חדר שמאל (Left Ventricular Dysfunction, LVD) לבין הסיכון לשבץ חוזר, וכן לגבי סוג הטיפול האנטיתרומבוטי האופטימלי למניעת שבץ חוזר בקבוצת חולים זו
היפותרמיה קלה נחשבת גישה נוירו־הגנתית שעשויה להפחית נזק מוחי לאחר שבץ איסכמי חריף
המחקר SEGA נועד לבדוק, באופן אקראי ומבוקר, האם הרדמה כללית או סדציה מביאות לתוצאות נוירולוגיות טובות יותר לאחר שלושה חודשים מהטיפול.
גירוי עצבים היקפיים דרך העור עשוי להיות טיפול משלים יעיל ובטוח לחולי ET, במיוחד למי שמגיב פחות לתרופות או שהתרופות לא מתאימות לו
מטרת המחקר הייתה לבדוק אם שימוש באסטרדיול וגינלי בנשים עם שבץ איסכמי בעבר קשור לעלייה בסיכון לשבץ חוזר
שבץ מוחי קל (עם ניקוד נמוך בסולם NIHSS) הוא מצב שכיח, אך גם בו חלק מהחולים עלולים לסבול מנכות משמעותית.
טיפול אנדווסקולרי ישיר בלבד אינו נחות ואף עשוי להיות בטוח יותר לעומת טיפול משולב עם תרומבוליזה תוך־ורידית
מאמר אורח מאת ד”ר סיימון ישראלי־קורן
אין כיום טיפול תרופתי יעיל המתקן את הפגיעה בכלי הדם הקטנים עצמם
אפילו ששתל שבלול הוא הטיפול היעיל ביותר לחירשות עמוקה בילדים, קיים שוני רב בתוצאות השפתיות. המחקר נועד לבדוק אם מודל בינה מלאכותית (Deep Learning) יכול לנבא את ההצלחה השפתית על בסיס הדמיה טרום־ניתוחית.
לצורך המחקר נאספו נתונים ממאגרי שבץ בינלאומיים גדולים שכללו חולים שקיבלו IVT לאחר שבץ חריף, עם היסטוריה של שימוש ב־DOACs ב־48 השעות שקדמו לאירוע
חדשנות הנדסית וטכנולוגית יכולה להוביל לשיפור ממשי בבטיחות ובתוצאות הקליניות של חולי שבץ ומפרצות מוחיות
טיפול ממוקד בשלבים מוקדמים של אלצהיימר עשוי לשנות את מהלך המחלה ולא רק להאט אותה זמנית
לאחר טיפול אנדווסקולרי מוצלח בשבץ מוחי איסכמי גדול (Endovascular Thrombectomy – EVT), לעיתים קיימת עדיין חסימה או היעדר זרימה מיטבית בכלי דם קטנים או אזורים היקפיים של האזור הפגוע
המחקר בחן אם הוספת עירוי סליין לטיפול ב־NSAIDs במיגרנה חריפה משפרת הקלה בכאב, מפחיתה צורך בטיפול נוסף ומקצרת זמן שהייה במיון
מחלת כלי־דם קטנים במוח (Cerebral Small Vessel Disease – CSVD) היא גורם מרכזי לשבץ איסכמי, לירידה קוגניטיבית ולדמנציה
מחלת כלי־דם קטנים במוח (Cerebral Small Vessel Disease – CSVD) היא גורם שכיח לירידה קוגניטיבית ולדמנציה. עד כה רוב המחקרים התמקדו בנזק לחומר הלבן, אך השפעת המחלה על החומר האפור, ובפרט על שלמותו המיקרו־מבנית, הובנה פחות
הערכת הסיכון לדימום עתידי חיונית לשיקול אם לבצע טיפול פולשני, הכרוך גם הוא בסיכון לדימום או לנזק נוירולוגי
מחקר קליני אקראי, רב־מרכזי ופתוח, שבוצע ביפן
סטטוס אפילפטיקוס (SE) מופיע בשכיחות הגבוהה ביותר בקרב מבוגרים מעל גיל 60