תרומבוליזה באמצעות טנקטפלז (Tenecteplase) בשבץ מוחי קל עם נכות – ניתוח משני של המחקר האקראי TEMPO-2

מקור: JAMA Neurology
שבץ מוחי קל (עם ניקוד נמוך בסולם NIHSS) הוא מצב שכיח, אך גם בו חלק מהחולים עלולים לסבול מנכות משמעותית. 

נשאלה השאלה האם מתן טנקטפלז – תרופה ממיסת קרישים – עשוי לשפר את התוצאות אצל חולים עם שבץ קל אך עם תסמינים שנחשבים ‘גורמי נכות’ (כלומר תסמינים העלולים לפגוע בתפקוד היומיומי).

שיטות המחקר
המאמר מציג ניתוח משני מתוך ניסוי TEMPO-2, שכלל חולים עם שבץ מוחי איסכמי קל (NIHSS 0-5) ובדיקת הדמיה שהראתה חסימה בכלי דם מוחי.
החולים גויסו עד 12 שעות מהופעת התסמינים, וחולקו לשתי קבוצות:

  • קבוצה שקיבלה טיפול ב־Tenecteplase במינון 0.25 מ”ג לק”ג
  • קבוצה שקיבלה טיפול רגיל ללא תרומבוליזה

נבדקו שתי תת־קבוצות:

  1. חולים עם תסמינים גורמי־נכות (למשל חולשה ביד דומיננטית או הפרעה בדיבור)
  2. חולים ללא תסמינים כאלה

התוצאה העיקרית שנבדקה הייתה חזרה למצב תפקודי זהה לזה שלפני השבץ לאחר 90 יום, לפי סולם mRS.

תוצאות:

  • במחקר נותחו כ־884 חולים
  • כ־11% מהם הוגדרו כבעלי תסמינים גורם־נכות, והיתר לא
  • חולים עם תסמינים גורמי־נכות נטו להגיע לטיפול מאוחר יותר, וה־NIHSS הממוצע שלהם היה מעט גבוה יותר
  • בקבוצת התסמינים מהוויי־נכות:
    54.7% מהמטופלים ב־Tenecteplase חזרו לתפקוד בסיסי לעומת 68.1% בקבוצת הביקורת
  • בקבוצת החולים ללא תסמיני גורם־נכות:
    73.9% חזרו לתפקוד בסיסי עם Tenecteplase לעומת 75.6% בקבוצת הביקורת
  • לא נמצאה שונות מובהקת סטטיסטית בין הקבוצות (כלומר התרופה לא שיפרה את התוצאות באופן מובהק)

מסקנות:
הטיפול בטנקטפלז לא הביא לשיפור משמעותי בתפקוד לאחר 90 יום, לא בקרב חולים עם תסמינים גורמי־נכות ולא בקרב אלו ללא תסמינים כאלה.
ההבדלה בין ‘שבץ קל גורם־נכות’ לבין ‘לא מנוגד־נכות’ לא שינתה את יעילות התרופה.

משמעות קלינית:
אין עדות ברורה לכך ש־Tenecteplase מועילה בחולים עם שבץ קל, גם אם קיימים תסמינים שנחשבים גורמי־נכות.
יש צורך בהמשך מחקרים כדי לזהות אילו חולים עם שבץ קל עשויים להפיק תועלת מתרומבוליזה, בהתאם למיקום החסימה ולמאפייני הדימות.

למאמר

ד”ר דוד אוריון, מצנתר מוח, נוירולוג, מנהל מחלקת שבץ ומחלות נוירווסקולריות, המרכז הרפואי שיבא, תל־השומר

Thrombolysis With Tenecteplase for Minor Disabling Stroke Secondary Analysis of the TEMPO-2 Randomized Clinical Trial

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|08/11/2026

מחקר זה נועד להשוות באופן שיטתי את התוצאות הקליניות והבטיחות של שליפה מכנית לעומת טיפול תרופתי שמרני בלבד באוכלוסיית ילדים עם חסימת כלי דם גדולים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן