מפרצות תוך־גולגלתיות שלא דיממו

מקור: NEJM
המאמר מספק סקירה קלינית עדכנית על אבחון, על ניהול ועל טיפול באנוריזמות מוחיות שאינן מדממות (UIA)

אפידמיולוגיה ושכיחות
• אנוריזמות שלא דיממו מופיעות בכ־3%–5% מהאוכלוסייה הבוגרת, לרוב מתגלות אקראית.
• גורמי סיכון: מין נקבי, יתר לחץ דם, עישון, סיפור משפחתי של דימום תת-עכבישי, מחלות רקמת חיבור, מחלת כליות פוליציסטיות (כמו ADPKD).

ערכת סיכון לקריעה
• הסיכון לקריעה אינו אחיד ותלוי בגורמים רבים:
o גודל האנוריזמה – מעל 7 מ”מ באזורי MCA או ACA, או אף קטנות יותר באזור אחורי (כמו basilar tip), נמצאות בסיכון גבוה.
o מיקום – אזור המעגל האחורי, bifurcations ו-anterior communicating artery מועדים לקריעה.
o גורמים ביולוגיים – מבנה דופן, דלקת מקומית, וזרימת דם חריגה.

גישות אבחנתיות
• הדמיה לא פולשנית: CTA או MRA.
• לעיתים נעשה שימוש ב־DSA (אנגיוגרפיה דיגיטלית) לאבחנה מדויקת ולתכנון טיפול.
החלטה טיפולית – מעקב מול התערבות
• מעקב מומלץ לרוב כאשר מדובר באנוריזמות קטנות, אסימפטומטיות, עם פרופיל סיכון נמוך.
• התערבות (כמו clipping או coiling) נשקלת במקרים של אנוריזמה גדלה, סימפטומים נוירולוגיים, או פרופיל קריעה גבוה.

אפשרויות טיפול
1. Clipping ניתוחי פתוח – נחשב טיפול מסורתי עם משך אשפוז ארוך יותר ויותר פגיעות נוירולוגיות משניות, דורש גישה ניתוחית פולשנית.
2. Coiling אנדווסקולרי – כולל סטנטים או מכשירים מסוג flow diverters, פחות פולשני, נחשב לבטוח יותר עם משך אשפוז קצר יותר ופחות פגיעות נוירולוגיות משניות , דורש מעקב צמוד מחשש להישנות.

גורמים בקבלת החלטות
• קבלת ההחלטה מבוססת על שקלול של:
o סיכון אינדיבידואלי לקריעה
o סיכון מהליך ההתערבות
o העדפות המטופל
o תוחלת חיים צפויה

המלצות לסריקה ומעקב
• לא קיימות המלצות גורפות לסקר אוכלוסייה כללית.
• סריקה נחשבת באנשים עם היסטוריה משפחתית, או מחלות תורשתיות (כמו תסמונת אהלרס־דנלוס, ADPKD וכו’).
• פרוטוקול מעקב עשוי לכלול הדמיה כל 6–24 חודשים בהתאם למקרה.

לסיכום
המאמר מדגיש כי הטיפול באנוריזמות שלא דיממו דורש גישה אינדיבידואלית ומאוזנת. הוא תומך בהפעלת שיקול דעת רב־מערכתי (נוירולוגי, נוירוכירורגי, קרדיווסקולרי), תוך שקילת סיכון לקריעה מול סיכון טיפולי – לטובת שיפור בטיחות המטופל בטווח הקצר והארוך.

ד”ר דוד אוריון, מצנתר מוח, נוירולוג, מנהל מחלקת שבץ ומחלות נוירווסקולריות המרכז הרפואי שיבא, תל־השומר

Unruptured Intracranial Aneurysms 
Dr. Christopher S. Ogilvy

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|08/11/2026

מחקר זה נועד להשוות באופן שיטתי את התוצאות הקליניות והבטיחות של שליפה מכנית לעומת טיפול תרופתי שמרני בלבד באוכלוסיית ילדים עם חסימת כלי דם גדולים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן