26% בלבד מהרופאים ידעו כי האחריות להצגת חוק החולה הנוטה למות למטופל היא באחריותם. רק 28% מהרופאים הבינו שהחוק מופעל כאשר הזמן המשוער לחולה הוא 6 חודשים לחיות. לדברי 88% מהרופאים הם לא הציגו את החוק בפני החולים כתוצאה מחוסר זמן

סקר ישראלי חדש שבוצע על ידי פרופ’ בן קורן, מנהל מכון הקרינה במרכז הרפואי תל-אביב – איכילוב ופרופ’ שי וקסלר, מומחה ברפואת ילדים והפרעות אכילה, בבית חולים הדסה הר הצופים מצא כי בישראל לא מיישמים את חוק החולה הנוטה למות שחוקק בשנת 2005. הסקר בוצע בקרב 100 רופאים ישראלים בבתי חולים בישראל. הסקר התפרסם בכתב עת – American Journal of Clinical Oncology.

חוק החולה הנוטה למות מפרט את זכויות החולה שיש לו עד כשישה חודשים לחיות, לפי הערכות הרופא הבכיר שאחראי לטיפול בו. החוק מרחיב את הזכות לסרב או להסכים לטיפול, על ידי כך שהוא מאפשר לאדם להביע רצונו מראש לגבי טיפול רפואי עתידי בו, אם וכאשר ייקבע שהוא חולה הנוטה למות.

100 הרופאים שענו על הסקר התבקשו לענות בין היתר על השאלות הבאות:

האם הרופא מציג בפני המטופל את קיום החוק ומיידע אותו על זכותו החוקית שלא להאריך את חייו?

האם לרופא יש את הידע הנדרש להבנת החוק על השלכותיו והמשמעויות הכוללות בו?

אם במידה והרופא אינו מיישם את החוק, מה הגורם שמונע ממנו לעשות זאת?

ממצאי הסקר העלו כי: 26% בלבד מהרופאים ידעו כי האחריות להצגת חוק החולה הנוטה למות למטופל היא באחריותם. רק 28% מהרופאים הבינו שהחוק מופעל כאשר הזמן המשוער לחולה הוא 6 חודשים לחיות. לגבי השאלה מדוע הם אינם מעלים בפני המטופל את החוק, 88% מהרופאים ענו שזאת כתוצאה מחוסר זמן. בנוסף לנתונים שעלו מהסקר, סיפרו הרופאים כי מרביתם נמנעים מלנהל את השיחה על החוק כתוצאה מחוסר נוחות ונעימות, זאת על אף שהחוק דורש אחרת מהם.

לדברי פרופ’ קורן “אני חושב שמדובר בחוק נאור ומתקדם שחשוב ליישמו במערכת הבריאות, אבל בפועל אין אכיפה שלו בארץ. יש צורך לעשות הסברה בקרב הממסד הרפואי על היתרונות של ניהול שיחות בסוף החיים עם החולה ומשפחתו שכן מדובר בתהליך מזכך שלעיתים רבות מאפשר פרידה נאותה ושלווה יותר של החולה ממשפחתו ומהעולם”.

רצ”ב לינק למאמר שפרסם פרופ’ קורן בגרסת האונליין של העיתון היוקרתי  – The Atlantic –

לחצו כאן

לקבלת פרטים נוספים: אבי שושן, דובר, מרכז רפואי תל אביב איכילוב