רקע
מאז NRG-GY018 ו־RUBY, כימותרפיה בשילוב מעכב PD-1 היא הטיפול המועדף בקו הראשון בסרטן רירית הרחם מתקדם או חוזר. גידולי dMMR אימונוגניים במיוחד, ומכאן השאלה המתבקשת: האם בחולות האלה אפשר לוותר על הכימותרפיה?
המחקר
מחקר אקראי, פתוח ורב־מרכזי, שנערך ב־122 מרכזים ב־24 מדינות. נכללו נשים עם מחלה בשלב III או IV שאינה נתיחה, או מחלה מתקדמת או חוזרת, עם סטטוס dMMR שאושר מרכזית, ללא טיפול סיסטמי קודם למחלה מתקדמת ועם ECOG 0–1. טיפול (נאו)אדג׳ובנטי קודם הותר אם ההישנות הופיעה לפחות שישה חודשים לאחר המנה האחרונה.
בין פברואר 2022 לדצמבר 2023 הוקצו 299 חולות ביחס 1:1 ל-pembrolizumab במינון 400 מ״ג כל שישה שבועות, עד 18 מחזורים (149 חולות), או ל־carboplatin (AUC 5–6) ו־paclitaxel (175 מ״ג/מ״ר) כל שלושה שבועות, שישה מחזורים (150 חולות), ללא אחזקה ועם אפשרות מעבר ל-pembrolizumab בהתקדמות. שני התוצאים הראשיים היו הישרדות ללא התקדמות (PFS) בהערכה מרכזית סמויה והישרדות כוללת (OS).
תוצאות
בחציון מעקב של 36.7 חודשים, חציון ה-PFS היה 38.2 חודשים עם pembrolizumab לעומת 8.4 חודשים עם כימותרפיה (HR 0.57, 95% CI 0.42–0.79, p=0.0002), ושיעור ה־PFS לאחר 36 חודשים 52.8% לעומת 30.0%. העקומות הצטלבו סביב שישה חודשים (75% לעומת 76% בנקודה זו). ה־HR היה 0.45 בחולות עם מחלה חוזרת ו-0.77 (95% CI 0.49–1.21) בחולות עם מחלה מתקדמת שאובחנה לראשונה.
שיעור התגובה האובייקטיבית היה דומה (64.1% לעומת 62.1%), אבל התגובות המלאות היו שכיחות יותר (33.8% לעומת 26.2%), וחציון משך התגובה לא הושג עם pembrolizumab, לעומת 10.2 חודשים עם כימותרפיה.
ב־OS נצפתה מגמה לטובת pembrolizumab (HR 0.77, 95% CI 0.52–1.15, p=0.10) שלא עברה את סף המובהקות שנקבע לניתוח הביניים. ה־OS לאחר 36 חודשים היה 70.7% לעומת 62.0%. רוב החולות בזרוע הכימותרפיה שמחלתן התקדמה (85.2%) קיבלו אימונותרפיה בהמשך.
תופעות לוואי בדרגה 3 ומעלה שיוחסו לטיפול תועדו ב־18% מהחולות שקיבלו pembrolizumab לעומת 51% בזרוע הכימותרפיה, והפסקת טיפול בגלל רעילות ב־9% לעומת 15%.
משמעות קלינית
KEYNOTE-C93 מראה שבחולות dMMR אפשר להשיג שליטה ממושכת במחלה בלי כימותרפיה, ובמחיר רעילות נמוך בהרבה. אבל המחקר הוכיח עליונות על כימותרפיה, לא שקילות לשילוב: pembrolizumab לבדו לא הושווה לטיפול המקובל היום, כימותרפיה עם אימונותרפיה. הצטלבות העקומות בחודשים הראשונים, ו־HR במחלה שאובחנה לראשונה שרווח הסמך שלו חוצה את 1, הן סיבה טובה להישאר עם השילוב בחולה סימפטומטית, עם עומס מחלה גבוה או כשנדרשת תגובה מהירה. מונותרפיה היא אפשרות סבירה בחולות נבחרות, כשהרעילות הצפויה, המצב התפקודי או העדפת המטופלת מכריעים את הכף.









תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!