המאמר אינו מציג מחקר חדש, אלא מנתח את המשמעות הקלינית, המדעית והחברתית של האישור ההיסטורי
חתימת 7 גנים בדם חוזה מי יגיב לטיפולי TNFi ב־RA מאומתת בשלוש קבוצות עצמאיות עם AUC≥0.85 .
חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב חשפו מנגנון המקשר בין התפתחות תאי עור להגנה חיסונית, ומציעים תובנות חדשות לגבי מחלות עור דלקתיות כמו פסוריאזיס ודלקת עור אטופית.
מתוצאות מחקר חדש עולה כי מתן עד ארבעה מחזורי טיפול בתאי גזע מזנכימאליים עשוי להיות יעיל כטיפול בפגים עם BPD חמור. בנוסף, השימוש בתאי גזע מזנכימאליים עשוי להוביל לשיפור בסיבוכי פגות נוספים.
המחקר מצא כי ביטוי נמוך של הקולטן CR1 משמש מנגנון מרכזי בהתפתחות תסמונת אנטי־פוספוליפידית קטסטרופלית ומשמש יעד טיפולי פוטנציאלי
שיפור משמעותי בתפקוד המיני ובאיכות החיים לאחר טיפול יחיד של PRP
חירשות אוטוזומלית רצסיבית 9, הנגרמת על ידי מוטציות בגן OTOF, מאופיינת באובדן שמיעה דו־צדדי, חמור עד מלא, מולד או טרום־לשוני
המאמר מציג קשר בין אובדן כרומוזום Y בלויקוציטים לבין סיכון גבוה לחזרת המחלה ופעילות דלקתית מוגברת בחולי GCA
הטיפול המשולב של קלופידוגרל ואספירין מוכר כמפחית סיכון לשבץ חוזר. ידוע כי שונות גנטית ב־CYP2C19 משפיעה על יעילות קלופידוגרל, במיוחד אצל נשאי אללים של אובדן תפקוד
סיכון מוגבר לאי־פריון בקרב משתמשות לשעבר
המחקר כלל 50 חולים עם ווריאנטים בי־אלליים (biallelic) ב־NOTCH3
סקר חדש חושף מיתוסים וחששות סביב טיפול בטוח ויעיל
המאמר הוא סקירה מקיפה של ההתקדמות בתחום המחקר והטיפול במחלות MLD בשנים האחרונות
המחקר נועד לאמוד את תוחלת החיים באופן ספציפי לפי גיל עבור חולים עם קרויצפלד־יעקב ספורדית (sCJD), הסוג הנפוץ ביותר של המחלה, באמצעות נתוני רישום הולנדי משנת 1993 עד 2022.
המאמר מאת Katrina Hannah D. Ignacio ו‑Umberto Pensato הוא עריכה (editorial) שבוחנת בעיון את הסיכון הגובר לשבץ איסכמי חריף לאחר ביצוע טיפולים והתערבויות לבביות מודרניות
מחקר רב־מרכזי שערך ניסוי פתוח־מחקרי עם נקודות יעד עיוורות (open-label, blinded end point RCT) בבתי חולים בסין, בין מאי 2021 לפברואר 2023
הנחיות ACR 2024 מציעות גישה מבוססת ראיות לניהול מחלות ראומטיות בהיריון ולאחר לידה, כולל בדיקות סקר, טיפול ומעקב מותאם
המחקר בחן את הקשר בין מתן חומצה טראנקסאמית (TXA) לאחר טראומה לבין תמותה, ומצא כי יעילות מקסימלית מתקבלת כאשר התרופה ניתנת תוך 90 דקות מהפציעה
בשל אזהרת FDA לגבי פעילות אנטי־אריתמית פוטנציאלית של למוטריג’ין (Class IB) והחשש להפרעות קצב, החוקרים השוו את הסיכון לתופעות לב בקרב מטופלים שקיבלו למוטריג’ין לעומת אלו שקיבלו לבטירטצאנם (levetiracetam), בתנאים של “target trial” אנליטי.
מדובר במחקר ראשון מסוגו המאפשר בחינה והשוואה בו־זמנית של מספר רב של פרוטוקולים באמצעות ניתוח רשת, תוך התייחסות למדדים קליניים עיקריים ומשניים ולמאפייני המינון, העיתוי ומשך מתן התמיכה