במאמר שפורסם במהדורת אוקטובר של כתב העת Journal of Urology מדווחים חוקרים על ממצאים חדשים התומכים בבטיחות טיפול בטסטוסטרון לגברים עם היפוגונאדיזם, לאחר טיפול לסרטן ערמונית או תחת מעקב פעיל בשל המחלה הממארת.

החוקרים זיהו 82 גברים עם היפוגונאדיזם וסרטן ערמונית, שקיבלו טיפול בטסטוסטרון. הם כללו 50 גברים לאחר טיפול קרינתי, 22 גברים לאחר כריתה רדיקאלית של הערמונית, 8 גברים תחת מעקב פעיל, גבר אחד לאחר קריותרפיה שהשלים טיפול ממוקד בגלי קול. במהלך המחקר עקבו החוקרים אחר רמות PSA, טסטוסטרון, המוגלובין, הישנות ביוכימית PSA Velocity.

חציון גיל המשתתפים עמד על 75.5 שנים וחציון משך המעקב עמד על 41 חודשים. החוקרים זיהו עליה ברמות טסטוסטרון ו-PSA בכלל המדגם. רמות PSA עלו בחולים תחת מעקב פעיל. עם זאת, באף אחד מהחולים לא תועדה עליה במדד גליסון בביופסיות עוקבות ואף אחד לא נדרש לטיפול דפיניטיבי.

החוקרים לא זיהו מקרים של הישנות ביוכימית בקרב חולים לאחר כריתה רדיקאלית של הערמונית, אך בשלושה חולים לאחר טיפול קרינתי תועדה הישנות ביוכימית (6%). לא ברור אם מקרים אלו קשורים לטיפול בטסטוסטרון או משקפים את הביולוגיה הטבעית של המחלה.

חישוב PSA Velocity הממוצע עמד על 0.001, 0.12 ו-1.1 מיקרוגרם/ליטר לשנה בחולים לאחר טיפול ניתוחי, קרינתי ומעקב פעיל, בהתאמה.

החוקרים כותבים כי בהעדר מחקרים אקראיים ומבוקרי-פלסבו, ממצאי המחקר הנוכחי תומכים בהשערה כי טיפול בטסטוסטרון עשוי להיות בטוח אונקולוגית לגברים עם היפוגונאדיזם לאחר טיפול דפיניטיבי או בגברים תחת מעקב פעיל בשל סרטן ערמונית.

J Urol. 2016;196:1082-1089

לידיעה במדסקייפ