המרכז הרפואי שערי צדק חנך באחרונה מרפאה יחידה מסוגה המאפשרת אבחון הגורם לבעיה והטיפול בו.
כ-15% מהאוכלוסייה הכללית סובלים מתסמונת העין היבשה המהווה את אחת הסיבות העיקריות לפניה לרופא העיניים. תסמונת זו מאופיינת בכאב, צריבה, תחושת חול בעיניים, גרד,  אודם, רגישות לאור, אי סבילות לעדשות מגע, טשטוש ראיה ובאופן פרדוקסלי הפרשת דמעות מוגברת. “בעוד שבעבר הטיפולים בעין יבשה נועדו להחליף את הנוזלים שאבדו בדמעות, הטיפולים המודרניים מכוונים לתהליך הדלקתי שזוהה כחלק מתסמונת העין היבשה וטיפולים לשיפור כמות ואיכות המרכיב השומני שבדמעות”, מציין פרופ’ צדוק מנהל מחלקת עיניים ומרפאת יובש העין בשערי צדק.
מחקר העין היבשה התקדם בשנים האחרונות ומאפשר הבנה טובה יותר של התהליכים שבבסיס הבעיה הרפואית. התקדמות זו בידע מלווה בטיפול ממוקד יותר, ובטיפולים חדשים המכוונים להפרעה שבבסיס הבעיה.
פרופ’ צדוק מסביר כי גורמי הסיכון העיקרים להתפתחות תסמונת העין היבשה הם מין נשי, שינויים הורמונליים, ניתוחי עיניים כמו ניתוחים להסרת משקפיים וקטרקט, דיאטה דלה בחומצות שומן מקבוצת אומגה-3, דלקת בריסים, תהליכים דלקתיים על פני שטח העין, מחלות רקע כמו סוכרת ודלקת פרקים  או תרופות מסוימות כמו תרופות לטיפול ביתר לחץ דם ותרופות לטיפול בלחץ נפשי ודיכאון. “נוסף על כך”, מדגיש, “ישנם גורמים סביבתיים והתנהגותיים שעלולים לתרום לתופעה, ובהם חשיפה לסביבה יבשה, שימוש ממושך בעדשות מגע, עבודה מרובה מול מחשב וטלפונים חכמים  ועישון”.

לדבריו חשוב לאבחן את תסמונת העין היבשה מהר ככל האפשר בכדי להימנע מהחרפת תסמיני היובש ומהיווצרות דלקת כרונית. “כיום עומדים לרשותנו מגוון אמצעים לאבחון עין יבשה כולל שאלונים כדוגמת ה-  OSDI (Ocular Surface Disease Index) המסייע בהערכת מצב היובש, מעבדה מיניאטורית למדידת ריכוז המלחים בדמעות, צילום בלוטות חלב, מדידת זמן העלמות הדמעות מעל פני שטח הקרנית וגובה אגם הדמעות”, כך הוסיף.