עם ההבנה שלנו את “התנהגות” שאת הערמונית, ברור לנו שלא בכל דרגה שלה יש צורך בטיפול רדיקלי כמו ניתוח או קרינה.

מטרה
לאסוף נתונים על מנת לסייע בקבלת החלטות טיפוליות של מעקב פעיל. המחברים ביצעו סקירה שיטתית של תוצאות ארוכות טווח אצל חולים בסרטן הערמונית שנותרו ללא טיפול בקטגוריות סיכון שונות, ניתוח מקיף זה מסכם נתוני התקדמות ארוכי טווח על פני מערכות דירוג ושלבי גידול.

חומרים ושיטות
בוצע חיפוש ספרות שיטתי במאגרי PubMed, EMBASE ו־Cochrane (2025–1990) של מחקרים המדווחים על תוצאות של 10 שנים ויותר בחולי סרטן ערמונית ללא טיפול (Active surveillance) או בניהול שמרני (Watchful waiting). מחקרים שנסקרו כללו קבוצות תצפית, רישומי אוכלוסייה ומטה־אנליזות. נקודות הסיום העיקריות כללו תמותה ספציפית מסרטן הערמונית, התקדמות גרורתית ותמותה כללית.

תוצאות
חמישה־עשר מחקרים עיקריים הכוללים 43,127 חולים (מעקב חציוני 15–30 שנה) הדגימו דפוסי התקדמות הטרוגניים. הישרדות ספציפית לסרטן הערמונית ל־10 שנים נעה בין יותר מ־95%  עבור גידולי Gleason 6 לפחות מ־60% עבור גידולים בדרגה. Gleason 10–8 גידולי Grade Group 1 הראו סיכון גרורתי של פחות  מ־5% במשך 15–20 שנה. בעוד קבוצת הגידולים של  Grade Groups 4–5  אופיינו בהתקדמות מהירה עם הישרדות חציונית ספציפית למחלה של פחות מ־5 שנים. בכל קבוצות הסיכון, התקדמות המחלה הואצה באופן ניכר לאחר 15 שנה. גברים שאובחנו לאחר גיל 75 סבלו משמעותית מתמותה שלא משאת הערמונית (57–60 אחוזים תמותה שאינה מסרטן ל־10 שנים), ללא קשר לדרגת הגידול.

מסקנות
מסקירת הספרות מתברר שדרגת הגידול היא הגורם הפרוגנוסטי החזק ביותר שלnatural behavior  של סרטן ערמונית שנותר ללא טיפול. מחלה בדרגה נמוכה נשארת לעתים קרובות אינדולנטית (איטית) במשך 15–20 שנה, בעוד גידולים בדרגה גבוהה עלולים להתקדם למחלה קטלנית תוך שנים ספורות. ממצאים אלה תומכים בפרוטוקולי מעקב פעיל עכשוויים עבור חולים בסיכון נמוך.

 למאמר

פרופ’ אלכסנדר גרינשטיין עוסק בכל ענפי האורולוגיה עם התמקצעות מיוחדת בכל הקשור להפרעות בתפקוד מיני. ראש תחום אורולוגיה בחיל רפואה. עבד כרופא בכיר במחלקה האורולוגית במרכז הרפואי תל אביב ע”ש סוראסקי (איכילוב) כמנהל המרפאה האורולוגית. בהמשך עבד כרופא בכיר ביחידה לניו־אורולוגיה במרכז הרפואי ע”ש רמב”ם.