שאת הערמונית בחולים עם BMI גבוה מתנהגת אחרת מאשר בחולים רזים. בחולים שמנים קיים סיכון גבוה יותר להתקדמות המחלה ותמותה מוגברת בהשוואה לחולים רזים. מטרת המחקר הייתה לבדוק את התנהגות רמות הורמוני המין תחת טיפול ב

hormone (GnRH) agonist gonadotropin-releasing. בעבודה נכללו 49 גברים בגיל ממוצא של 66 שנים. כל הגברים סבלו משאת מתקדמת או חוזרת של הערמונית ללא גרורות שלא טופלו הורמונלית בעבר. החולים עברו מדידות גובה ומשקל והערכה של כמות השומן בגוף על ידי מדידת קליטת אנרגיית רנטגן. בדיקות דם לtestosterone, estradiol, and SHBG נלקחו לפני תחילת טיפול בשבוע 24 ו48 לאחר תחילת הטיפול. כל החולים טופלו 4 שבועות ב bicalutamide עם תחילת הטיפול ב leuprolide 3-month depot שניתן כל 3 חודשים.

לאחר 48 שבועות טיפול בכל הקבוצה רמות הטסטוסטרון ירדו משמעותית מ327 ng/dl ל . (P < 0.001) 13 ng/dlאבל אצל גברים שמנים (BMI > 30 ) רמות הטסטוסטרון (ng/dl 18 בשמנים לעומת ng/dl 10 בבעלי משקל רגיל,  p<0.01) והטסטוסטרון החופשי (  ng/dl 0.35 בשמנים לעומת ng/dl 0.15 בבעלי משקל רגיל, p< 0.009)  היו משמעותית גבוהות יותר מאשר בקבוצת הגברים עם BMI תקין.

החוקרים סבורים כי יתכן ורמות הטסטוסטרון הגבוהות מעט יותר בחולים עם BMI >30 מאלה שנצפו בחולים עם משקל רגיל, כתגובה לטיפול הורמונלי, יכולות להוות את ההסבר לשוני בהתנהגות שאת הערמונית בחולים הכבדים.

Obesity and Sex Steroids during Gonadotropin-Releasing Hormone Agonist Treatment for Prostate Cancer (Clin Cancer Res)