2/5 : Fenofibrate ו-Ezetimibe יעילים לטיפול בהיפרליפידמיה מעורבת ?
מחקר חדש מה- J Am Coll Cardiol מצא כי טיפול ארוך-טווח בפיברט מסוג Fenofibrate ו- Ezetimibe (המוכרת בשמה המסחרי גם כ-Ezetrol ) הוא בטוח ויעיל בחולים עם היפרליפידמיה מעורבת. החוקרים הסבירו כי היפרליפידמיה מעורבת, הכוללת רמות גבוהות של כולסטרול ושל טריגליצרידים, שכיחה בחולי סכרת או באנשים הסובלים מעודף משקל ושמדובר באוכלוסיה הולכת וגדלה בעלת סיכון מוגבר להתקף לב. הטיפול המקובל בסטטינים ופיברטים מגביר את הסיכון לתופעות לואי , ולכן היה עניין לבדוק שילוב של פיברטים עם Ezetimibe.
במחקר שנמשך 48 שבועות, טופלו 340 משתתפים ב-Fenofibrate 160mg ו- Ezetimibe במינון 10 מ”ג, כאשר 236 משתתפים טופלו ב-Fenofibrate 10mg בלבד.
הטיפול המשולב הביא לירידה גדולה יותר באופן משמעותי ברמות LDL (22% לעומת 9%). כמו כן, נרשם שיפור גדול יותר באופן משמעותי ברמות טריגליצרידים, HDL, כולסטרול כללי, non-HDL Cholesterol ו-Apolipoprotein B.
השילוב התרופתי גם נסבל היטב ע”י המטופלים ותופעות הלוואי היו דומות בשתי הקבוצות.
החוקרים מסכמים כי השילוב מספק אופציה טיפולית נוספת ויעילה לטיפול בחולים עם היפרליפידמיה מעורבת.
J Am Coll Cardiol 2006;47:1584-1587.
6/5 – טיפול כירורגי עדיף במקרים של השמנת יתר
מתוך ממצאיו של מחקר שפורסם בMedicine- Annals of Internal , שנמשך כשנתיים, עולה שבמטופלים עם השמנת יתר מתונה, קשירה לאפארוסקופית מתכווננת של הקיבה עשויה להיות יעילה יותר מאשר טיפולים שאינם כירורגיים, כדי לגרום להורדה במשקל, למנוע את הסינדרום המטבולי ולהגיע לתוצאות המשפרות את איכות חיי המטופל.
המחקר היה אקראי וכלל 80 מבוגרים עם אינדקס מסת גוף BMI של 30 עד 35.
קבוצת הניתוח טופלה בהנחה של רצועה לאפארוסקופית מתכווננת בקיבה ואילו הקבוצה השנייה הוקצתה לדיאטת מופחתת קלוריות (500 עד 550 קילו קלוריות ליום במשך ששת החודשים הראשונים לפחות) ולאחר מכן טיפול פרמקולוגי ו/או המשך ההגבלה הקלורית.
בנוסף, ניתנה למשתתפים הדרכה בנוגע להתנהגות, דיאטה ופעילות גופנית.
המטופלים נבדקו בידי קלינאי פעם בשבועיים במהלך ששת החודשים הראשונים וכל ארבעה עד שישה שבועות לאחר מכן.
לאחר שנתיים, הקבוצה הניתוחית השיגה הורדה ממוצעת במשקל של 21.6% ממשקלם הראשוני ו- 87.2% ממשקלם העודף, ואילו הקבוצה הלא כירורגית איבדה רק 5.5% מהמשקל ההתחלתי ו- 21.8% מהמשקל העודף.
בדומה, שכיחות הסינדרום המטבולי הופחתה בצורה משמעותית בקבוצת המטופלים שעברה ניתוח, ואף נמצא גם כי איכות החיים השתפרה יותר בקבוצת הניתוח.
לדברי החוקרים, התרחשות תופעות לואי היתה דומה וצפוייה בשני הטיפולים.
הערת מערכת הג’ורנאל: ע”פ מחקר זה יש מקום לכאורה להמליץ לכמות מאוד גדולה של מטופלים לעבור פרוצדורה כירורגית זו…מסקנה קצת מטרידה שנראה שיש מקום עוד לבחון אותה על קבוצות גדולות יותר ולאורך זמן רב יותר…
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!