הגישה המקובלת למתן סורפקטנט נוזלי מחייבת הליך פולשני של החדרת צינור תוך־קני או קטטר דק (כדוגמת LISA/MIST ), פעולה הטומנת בחובה סיכונים כגון כאב, פגיעה מכנית בדרכי האוויר העליונות, דום נשימה (אפניאה), ברדיקרדיה והיפוקסמיה. מחקר זה נועד להעריך את היעילות של מתן סורפקטנט לא־פולשני כתרסיס (Aerosolized) באמצעות מערכת ייעודית (APC-0101), בשני מינונים שונים, וזאת כדי להפחית את הצורך בהזלפת סורפקטנט נוזלי בפגים עם RDS מוקדם.

שיטות מחקר

המחקר תוכנן כמחקר קליני אקראי רב־מרכזי (Phase 2b) אשר כלל 261 פגים שנולדו בין שבוע 26 ל־31 להריון ואובחנו עם RDS בשלב מוקדם.

• כל הפגים טופלו בתמיכה נשימתית לא־פולשנית מסוג NCPAP או NIV ביומם הראשון לחיים, בטרם קיבלו סורפקטנט נוזל
• היילודים חולקו אקראית ל־3 קבוצות: קבוצת ביקורת, קבוצת APC-0101 במינון נמוך (108 מ”ג/ק”ג) וקבוצת APC-0101 במינון גבוה (216 מ”ג/ק”ג)
• פגים בקבוצות הטיפול יכלו לקבל עד 4 מנות של תרסיס סורפקטנט בזמן שהם תחת תמיכת NCPAP/NIV

מערכת ה־APC-0101 והמנגנון (Device & Mechanism) המערכת החדשנית בנויה מנבולייזר מבוסס רשת רוטטת (Vibrating mesh) המפיק טיפות תרסיס אחידות בגודל אידיאלי של 2–3 מיקרון. יתרונה הבולט הוא מנגנון סנכרון‏־נשימה; באמצעות חיישן המונח על בטן היילוד (Modified Graseby capsule ), המערכת מזהה את תחילת השאיפה (Inspiration) כ־17 מילי־שניות לפני תחילת זרימת האוויר בנחיריים, ומייצרת תרסיס אך ורק בשלב השאיפה (ב־70–80 האחוזים הראשונים שלה). התרסיס מועבר ישירות לממשק האפי, מבלי להוסיף נפח מת (Dead space) או להשפיע על הלחצים והזרימות במערכת ה־NCPAP/NIV.

תוצאות עיקריות

• התוצא העיקרי (Primary Outcome): באוכלוסיית הכוונה לטפל (ITT- Intension To Treat) שיעור הפגים שנזקקו להזלפת סורפקטנט נוזלי היה 50.0% בקבוצת הביקורת, לעומת 44.2% בקבוצת המינון הגבוה (P=0.648)
• ניתוח גישוש (Exploratory Analysis): בקבוצת המינון הנמוך (108 מ”ג/ק”ג), שכיחות מתן סורפקטנט נוזלי ירדה ל־34.9% (P=0.045) לעומת קבוצת הביקורת. חשוב לציין, כי עקב המודל הסטטיסטי ההיררכי שנקבע מראש למחקר (אשר דרש מובהקות תחילה בקבוצת המינון הגבוה), יש להתייחס לערך P זה כתיאורי (Descriptive) בלבד בשלב זה
• ניתוח תת־קבוצות (Post-hoc): כאשר אוחדו שתי קבוצות, עלה ה־APC-0101 כי הטיפול היה אפקטיבי במיוחד בפגים שנולדו לפני שבוע 28 (RR=0.64), לעומת פגים שנולדו לאחר שבוע 28 (RR=0.88)
• תוצאים שניוניים: לא הודגמו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין הקבוצות במדדים נשימתיים אחרים, כגון משך ההנשמה המלאכותית, גיל הגמילה מחמצן ושיעורי הישרדות ללא דיספלזיה ברונכופולמונרית (BPD) בגיל מתוקן של 36 ו־40 שבועות

בטיחות ותופעות לוואי

הטיפול בשני מינוני ה־APC-0101-נמצא כבטוח ונסבל היטב בסך הכול. לא נרשמו הבדלים בשכיחות של תופעות לוואי חמורות (SAE) הקשורות לטיפול בין הקבוצות. עם זאת, במחקר נצפתה מגמה של שכיחות מעט גבוהה יותר של דימום תוך־מוחי (IVH) מדרגה 1 בקבוצות ה־APC-0101 (17.4% במינון הגבוה ו‏־15.7% במינון הנמוך) בהשוואה ל־6.5% בלבד בקבוצת הביקורת. המחברים ממליצים על מעקב צמוד לזיהוי IVH במחקרי המשך. בנוסף, נרשמה עלייה מסוימת בשימוש במרחיבי סמפונות וסטרואידים לאחר השחרור מהפגייה, ככל הנראה עקב שיעור מעט גבוה יותר של ברונכיוליטיס בקבוצות הטיפול.

מסקנות

מתן סורפקטנט כתרסיס במינון הגבוה, שנקבע מראש כאסטרטגיית הטיפול המועדפת, לא הצליח להוכיח יתרון בהפחתת הצורך בהזלפת סורפקטנט פולשנית. למרות זאת, העובדה שקבוצת המינון הנמוך הציגה הפחתה בשימוש בסורפקטנט פולשני – לצד פרופיל בטיחות כללי מספק – מעניקה רציונל קליני מבוסס להמשך פיתוח. הממצאים תומכים בתכנון מחקר שלב 3 גדול, אקראי וכפול־סמיות, שישווה את המינון הנמוך של APC-0101 (108 מ”ג/ק”ג) לטיפול הסטנדרטי המקובל כיום.

Durand DJ, Hudak ML, Jain A, Courtney SE, Ahmad K, Fink JB, Clark AR,Doto J, Asselin J, Redeker A, O’Riordan T, for the AeroFact™ Phase 2b Study Group,

 Safety and Efficacy of a Novel Aerosolized Surfactant (APC-0101) for the Treatment of Respiratory DistressSyndrome in Preterm Infants: A Randomized Phase 2b Study, The Journal of Pediatrics (2026),

למאמר

הערות העורך

מחקר זה מצטרף לשורה של מחקרים בהם ניסו לטפל בסורפקטנט באינהלציה. לצערנו, עדיין לא בהצלחה קלינית משמעותית. מתן סורפקטנט באינהלציה, באופן תיאורטי אמור לשפר את מצבם של הפגים הסובלים מ־RDS עם תופעות לוואי מועטות יותר. העובדה כי דווקא הסורפרקטנט במינון הנמוך יותר היה יעיל יותר מאשר הסורפקטנט במינון הגבוה יותר יכולה להיות מוסברת ע”י העובדה שהמינון הנמוך מספיק, ומתן מינון גבוה יותר מאריך את זמן המתן, דבר שיכול לגרום ליותר תופעות לוואי. מבחינת, לא כל המרבה הרי זה משובח.

עדיין, יש צורך במחקרים נוספים ואולי בצורות אינהלציה יעילות יותר, מאחר ולסורפקטנט באינהלציה יש פוטנציאל טוב לטיפול טוב יותר ויעיל יותר לפגים עם RDS. דבר שלא יצריך אינטובציה או אפילו החדרת צנתר דק יותר בצורת LISA או MIST.