לא ידוע האם לינה במיטה משותפת עם מבוגר בטיחותית עבור תינוקות. באירלנד, 49% ממקרי תסמונת המוות בעריסה (SIDS) מתרחשים כאשר התינוק ישן במיטה משותפת עם אדם מבוגר.
במחקר שפורסם לאחרונה נמצא כי לינה משותפת עם מבוגר בעת השינה האחרונה מגדילה את הסיכון ל-SIDS בילודים באירלנד.
במחקר שנמשך 8 שנים (בין 1994-2001) נכללו 287 מקרי SIDS ו-831 נבדקי ביקורת מתאימים מבחינת תאריך ומיקום לידה. ערכי ה-OR עם 95% CI חושבו באמצעות רגרסיה לוגיסטית מותנית.
הסיכון שנקשר ללינה משותפת עמד על ערך גבוה פי 3 לילודים שנולדו במשקל לידה נמוך ביחס לגיל ההריון (UOR של 16.28 לעומת 4.90) וגבוה פי 4 כשמדד הלבוש המשולב של הביגוד וכלי המיטה עמד על 10 ומעלה (UOR של 9.68 לעומת 2.34).
ערכי ה-OR הבלתי-מותאמים ללינה משותפת עמדו על ערך של 13.87 (עם 95%CI, 9.58-20.90) בילודים שאימותיהם מעשנות ושל 2.09 (עם 95%CI, 0.98-4.39) בילודים שאימותיהם אינן מעשנות.
גיל התמותה של ילודים בקבוצת הלינה במיטה משותפת או בספה משותפת (12.8 שבועות, ו-8.3 שבועות, בהתאמה) היה נמוך מזה של ילודים שלא חלקו משטח שינה (21.0 שבועות, ערך p<0.001), ובפחות מקרים של לינה משותפת נמצאו הילדים שכובים על הבטן (5% לעומת 32%, ערך p = 0.001).
החוקרים מסיקים כי גורמי הסיכון ל-SIDS משתנים בהתאם לסביבת השינה של התינוק. הסיכון המוגבר הקשור לעישון של האם, מדד לבוש גבוה של הביגוד וכלי המיטה, וערכי z scores נמוכים של המשקל עבור גיל ההריון בעת הלידה מוגדל עוד יותר על-ידי הלינה המשותפת.
החוקרים מסכמים כי יש להתייחס לגורמים אלה כשעורכים את סידורי השינה של תינוקות צעירים.
Archives of Disease in Childhood 2006;91:318-323
הערות עורך:
במחקר זה שוב מציינים את אותם גורמי הסיכון ל-SIDS: עישון של האם, IUGR, לבוש רב מידי ושינה יחד עם מבוגר באותה המיטה. אינני בטוח שמעבר לשינה של התינוקות לא במיטת ההורים (דבר שיש לו יתרונות אחרים) יוריד את שכיחות ה-SIDS. בנתיים, זה נראה כעדות נסיבתית בלבד ולא גורם ותוצאה.