אחד הטיפולים החדשים לילדים חירשים או לילדים כבדי שמיעה הוא, השתלת שבלול לתוך האוזן cochlear implant.  בשנת 2002 התברר כי ילדים שהושתל באוזנם שתל, נמצאים בסיכון לפתח דלקת קרום המוח. הממצאים הצביעו על כך כי הסיכון לפתח דלקת קרום המוח הוא גבוה פי 30 מאשר בילדים בריאים. ברוב המקרים החיידק התוקף היה הפנוימוקוקוס. הסיכון גבוה במיוחד כאשר לשתל הוסף מכשיר מזערי המכונה positioner   בלועזית, דהיינו “מכוון”. ה”מכוון” הוא מכשיר אשר בעזרתו ניתן להצמיד את השבלול המלאכותי לעצם ועל ידי כך להגביר הגירויים החשמליים אשר מגיעים לאוזן. כאשר נודע, בשנת 2002 שהוספת ה positioner  מגבירה את הסיכון  לפתח דלקת קרום המוח, הופסק ייצור של חלקיק זה. משנת 2002 אם כן, אין יותר שימוש ב “positioner“

התצפיות הראשונות העידו על כך, כי רוב מקרי דלקת קרום המוח התרחשו בשנתיים הראשונות לאחר ההשתלה. סקר נוסף נערך בשנת 2004 באותה קבוצת ילדים שתוצאותיה התפרסמו בשנת  2002,  כדי לוודא האם הופיעו מקרים חדשים של דלקת קרום המוח גם לאחר 24 חודשים לאחר ההשתלה.

המאמר לפנינו מתחקה אחר ממצאים שהתקבלו מקבוצת ילדים שהושתל להם שתל קוכלארי  בין השנים 1997  ועד שנת  2002,  ועוקב אחר מצבם בין  השנים 2002  ועד 2004. בקבוצה שנסקרה היו 4265  ילדים.  בעת ההשתלה טרם מלאו לילדים 6 שנים. הסקר  הנוכחי מדווח על 12 מקרים שחלו בדלקת קרום המוח לאחר שנת 2002. יש להדגיש, שבאחד עשרי מקרים הושתל המכשיר הנוסף,  “המכוון” אותו תיארנו בתחילת הכתבה.  שני ילדים מתו כתוצאה ממחלתם. בין המקרים שחלו בדלקת קרום המוח, ששה ילדים חלו לאחר תקופה של  למעלה מ  24 חודשים מאז  ההשתלה.

בסיכום, מאמר זה מעדכן אותנו לגבי  תופעות לוואי של ניתוח השתלת השבלול בילדים. כיום השימוש ב “מכוון” נאסר  והסיכון לפתח דלקת קרום המוח פחת בהרבה, אך עדיין קיים. המאמר לפנינו מראה גם את השפעת הזמן מאז הניתוח. ככל שהזמן עובר מזמן ההשתלה, מספר המקרים שיחלו מדלקת קרום המוח יפחת, אך הסיכון  עדיין אקטואלי גם לאחר שנתיים, כאשר הושתל לילדים  בנוסף לשתל עצמו, גם ה”מכוון”. חשוב מאוד שההורים והמטפלים יהיו ערים לסכנה  של דלקת קרום המוח, גם לאחר שנתיים ימים מאז הניתוח. מנגד, ילדים שקבלו שתל ללא “מכוון” עד כמה שידוע לנו כיום- אינם נמצאים בסיכון מוגבר.  בינתיים לא דווח על מקרי דלקת קרום המוח לאחר ארבע שנים מאז ההשתלה.

מקובל היום כי כל ילד המושתל בשתל קוכלארי יקבל חיסון נגד חיידקי הפנוימוקוקוס  והמופילוס אינפלואנזה. 

בהיוודע הסיכון  של ה”מכוון” תוארו מקרים בהם הוצא מכשיר זה מהאוזן. תוצאות ניתוח נוסף זה מעלות חשד שהפעולה הכירורגית הנוספת, תעורר זיהום מקומי  ודלקת קרום המוח. ההמלצות כרגע הם,  כאשר הושתל המכשיר ה”מכוון” לא להוציאו אלא להקפיד בערנות  לכל מקרה של עלייה בחום הגוף  למשך ארבע השנים הראשונות לאחר הניתוח.

הערת העורך:  בעבר כבר  הקדשנו  מקום לנושא חשוב זה של השתלה שבלול  לאוזן של ילדים חרשים. הגיל להשתלה המקובל  כיום הוא  בערך שנה וחצי, אך מאמר  שהבאנו בשלהי 2005 טען בעד הקדמת גיל ההשתלה לגיל חצי שנה עד שנה. הסיבה אינה כירורגית אלא התפתחותית – מניעת פיגור בהתפתחות השפה וחסך בהבנה. עקרונית כמובן,  הגיוני היה לנתח מיד אחר הלידה, אך בגיל זה  גודל האברים מציב בעיות טכניות  שהמנתח אינו מסוגל להתגבר אליהן.   

המאמר הופיע בעיתון    Pediatrics מחודש פברואר 2006.

Bacterial meningitis among children with cochlear implants beyond 24 months after implantation

Biernath KR, Reefhuis J, Whitney  CG, et al.

Pediatrics 2006;117:284-9