הנרגילה מעלה בדמיוננו תמונת ערבים מבוגרים, ישובים בבית קפהבעיר העתיקה בירושלים, מעבירים מפה לפה את מקטרת המים ובידם מגלגלים את המחרוזת. בזמן האחרון ניתן להוסיף  תמונות של עישון הנרגילה של בני נוער בארץ ובעולם המערבי כולו.  הפופולריות של התופעה מתרחבת מתוך הנחה כי עישון הנרגילה מסוכן פחות מעישון סיגריות.

שני חוקרים ישראלים, בדקו את ההשלכות של עישון הנרגילה.

עישון הנרגילה מוכר זה 400 שנה. לא ברור היכן אופנה זו הומצאה אך כיום היא מקובלת בחצי האי ערב, בטורקיה, בהודו, בפקיסטן, בבנגלדש ובאזורים מסוימים של סין. בתרבות הערבית, המתנגדת חריפות לעישון בידי נשים, לגבי הנרגילה ההתנגדות פחותה. בלבנון נאמד כי שליש הסטודנטים מעשנים נרגילה.

סקר  שנערך בארץ  בבתי ספר תיכוניים, קובע כי עישון בנרגילה מקובל ב% 40 מהתלמידים ונפוץ פי שלושה מעישון סיגריות. מעניין לציין שעישוןחד-פעמי של הנרגילהמקובליותר בין  תלמידים יהודיים מערבים, אך עישון על בסיס שבועי  נפוץ יותר בערבים.

בשנים האחרונות השימוש בנרגילה מתפשט בארצות מערב אירופה ובארצות הברית.

כדי להכין את העישון מכינים מ 10 ועד 20  ג”ם של טבק. שלושה מיני טבק בשימוש. אחד, “טומבק” או ” אג’מי”   דייסת טבק נקי. השני, “מיסל” המכיל תוספת של 30% דבש  ולפעמים תוספת  טעם פירות שונים ולפעמים גם  כהל וסמים. חומר השלישי, ה”יורק” ,שמקורו בהודו, מכיל תוספת פירות או שמנים.

כדי להפעיל את הנרגילה, מוסיפים גחלים בוערים לכלי הנמצא סמוך לטבק. הכלי בו מתבצעת השריפה מכוסה בכיפה. העשן עובר במים, בו הוא מתקרר וחומרים נמסים אמורים להישאר  בבקבוק. מהבקבוק הצינור מוביל אל פי המעשן.

עישון הנרגילה, פעולה חברתית. החל מהכנת המקטרת, בה משתתפים המעשנים וכלה בעישון עצמו בו הנרגילה מועברת מפה לפה. מסיבת העישון נמשכת עד שעהובעת העישון מתנהלת, בדרך כלל,שיחה.

האם קיים סיכון בעישון הנרגילה או האם המים מסננים את המרכיבים הרעילים ? העשן בעישון הנרגילה מכיל כמות גדולה יחסית של חד-תחמוצת הפחמן,- carbon monoxide הנוצר משרפת הגחלים.  בבדיקת כמות הcarboxyhemoglobin   בדם מתברר כי כמות חומר זה גבוהה במעשני נרגילה מבמעשני סיגריות.

כמות הניקוטין וה cotinine בנסיוב עלתה מרמה של 1 ננוגרם למליליטר ועד ל 50 ואפילו 60 ננוגרם למיליליטר לאחר עישוןבנרגילה. הפרשת הניקוטין בשתן אצל המעשניםנרגילה דומה לזו של מעשנים סיגריות ובנוסף העשן של הנרגילה עלול להכיל ארסן, עופרת וכרום. המים בנרגילה מסננים כמות קטנה של מרכיבי העשן בלבד. מסיבת העישון בנרגילה מתארכת לפעמים מספר שעות.

מסקנת מחברי המאמר היא כי העישון בנרגילה מסוכן לא פחות מעישון סיגריות.

מנהג עישון הנרגילה חדש יחסית בעולם המערבי. לכן מספר מצומצם של  מחקרים בדקו את סכנות התחלואה הקשורות לתופעה זו. העבודות הראשונות מצביעות  כי העישון בנרגילה מעלה את הסיכון לפתח סרטן הריאה, הושט והקיבה. העישון  פוגם גם בתפקודי הריאה. ההעברה מפה לפה מגבירה את הסיכון להידבק  במחלות מדבקות. לעת עתה תואר רק חשד להעברה של החיידק הליקובקטר  פילורי, אך ברור שנגיפים דוגמת ,CMV EBV הפטיטיס A ואחרים מועמדים גם הם להעברה בדרך זו.

המאמר הופיע בירחון Pediatrics   מחודש יולי 2005

Water-pipe (Narghile) smoking: An emerging health risk behaviour.

Knishkovy B, Amitai Y.

Pediatrics;116:e113-e119.