שנת 2004 הייתה עשירה בהתפרצויות של זיהומים קשים שהזכירו לנו ימים שחלפו ושקיווינו שלא יחזרו, אולם המציאות טפחה על פנינו.

ה SARS המשיך בדהרתו והגיע למספר ארצות רב והותיר אחריו כ 8800 חולים וכ 770 נפטרים. רק לקראת סוף מרץ  2004 הצליחו שילטונות בריאות בסינגפור, הונק קונג, טאיוון, סין וקנדה להתגבר על המגיפה שאיימה להשבית את חיי הכלכלה והמסחר במזרח הרחוק.

אירוע ה- SARS הוכיח מצד אחד את יכולות המחקר המודרני ושתופי פעולה לאבחן את הנגיף אל-נכונה בשיטות מעבדה שונות ולפתח מספר שיטות מעבדה לאבחון ומעקב.

 לעומת זאת  טיפול יעיל לא נמצא למחלה ורק לאחרונה דווח על חיסון שפותח נגד הנגיף.

תופעת ה- SARS גם הצביעה על הסכונים הטמונים במגע קרוב של האדם ומשק החי ועל הההדבקה האפשרית לא רק בין בעל החיים והאדם אלא גם על הפוטנציאל האדיר של תחלואה בצוותים רפואיים ובבני משפחה של החולה. מעניין כי רק שיטות דרקוניות של קרנטינה, בידוד, איסור נסיעה והשבתת חיי המסחר ובתי הספר הביא לעצירת המחלה.

שפעת העופות H5N1 גרמה למוות של המוני עופות, מיליוני תרנגולות, אווזים, ברווזים אולם גם לתחלואה ממיתה בקרב נמרים הודיים (טיגרסים) וחיות אחרות. התפשטות השפעת לאדם  הייתה מוגבלת אולם קטלנית בשעור גבוה לאלו שחלו במחלה, בד”כ בריאים, צעירים מדרום-מזרח אסיה. שפעת זו חיזקה את ההנחה בקרב המדענים כי פנדמיה של שפעת קטלנית עלולה להתרחש בקרוב וכי זו תהיה קטלנית.

נוכח מיעוט תרופות יעילות עולם הרפואה פונה לעזרת החיסון אולם קשיי יצור כפי שהתגלו במהלך שנה זו מחייבים ייצור ואגירה של כמות רבה של חיסון כנגד מספר רב יחסית של נגיפי שפעת על כל העלות הכרוכה בכך.

ה HIV למרות כל ההישגים נוהג כשריפה בשדה קוצים בסין, הודו, רוסיה וכו’. חוסר התייחסות הצעירים למחלה, יחסי מין בלתי מוגנים ושמוש בתרופות הם גורמי הסכון העיקריים. חוסר מידע, תשתית רפואית לקוייה והתערערות שרותי בריאות הציבור בארצות אלה לא תרמו לעצירת המחלה מחד, וקשיים כלכליים, חינוכיים וערכיים מעכבים טיפול מוקדם והולם.

ב 2004 התפשט חיידק הסטפילוקוקוס אוראוס העמיד למתיצילין שמקורו בקהילה MRSA –CA בקרב אוכלוסיות רבות, בעיקר ילדים ונוער ותרם לתחלואה שהתבטאה בזיהומי עור ובדלקות ריאה. התפשטות חיידק זה חייבה שינוי במדיניות הטיפולית בזיהומים אלה ומעבר לתרופות פחות יעילות מהפניצילינים הסמי-סינטטים , אך הייקרות פי כמה מונים מהפניצילינים.

וכאילו בכך לא די, 2004 הייתה שנה גרועה במיוחד לתעשיה הפרמצבטית העוסקת בתרופות אנטיביוטיות. למעשה, לא הוכנסה שום תרופה חדשה לשוק- נהפוך הוא תרופות מסוימות הורחקו מהשוק מטעמי בטיחות ופיתוחן של אחרות הופסק בשל שיקולים כלכליים.

שנת 2004 לכן לא הייתה תמרור חיובי למחלות זיהומיות, נקווה שהשנים הבאות תטיבנה עמנו, שאם לא כן מצטרך לתכנן מחדש את כל העשייה הרפואית.