אנחנו חוזרים פעם נוספת לנושא השפעת הפרעות שינה על החיים היום היומיים בילדים. הפעם לפנינו מאמר הבודק עד כמה הפרעות בשינה משפיעות על ההתפתחות הקוגניטיבית בילדים קטנים.

נפתח בכמה מילים על הרקע להפרעות בשינה, שכן לאחרונה הנושא במוקד ההתעניינות הרפואית. הפרעות שינה כוללות את המצב הידוע כ obstructive sleep apnea  כאשר ההפרעות נגרמות מסתימה אנטומית וכן כלולות הפרעות  תפקודיות בדרכי הנשימה לא סתימה אנטומית. יתכן וקיימות הפסקות נשימה תכופות, ויתכן מצב בו השינה מאומצת באופן קבוע, אך ללא הפסקות נשימה. במקרים רבים הרקמה הלימפטית בלוע נפוחה וגורמת לסתימה, ואילו במקרים אחרים יש נשימה רעשנית ללא הפרעה אנטומית.

במחקר שאנחנו עומדים לתאר השתתפו ילדים שנחרו בלילה או כפי שההורים תיארו היתה להם “נשימה רעשנית”. “נשימה רעשנית” שכיחה בכ 10% מאוכלוסיית הילדים לפני גיל בית הספר. אם כן נראה שזו בעיה שכיחה.  חלק מסיבוכי הפרעות שינה תיארנו כאן ובאתר האי- מד בחודשים האחרונים. תוצאות של הפרעות שינה בלילה הן ישנוניות בשעות היום, הפרעות קשב, ריכוז ופעילות יתר בשעות היום. מספר דיווחים גם טענו כי הפרעות נשימה בלילה מעכבות את ההישגים האקדמיים של ילדי בית ספר. נמצא כי כריתת שקדיים משפרת את הנשימה בלילה, ומאפשרת לילדים לחזור לרמת הישגים טובה יותר.

המחקר שלפנינו בדק אלו תחומים קוגניטיביים מושפעים ממצוקת הנשימה.  205 ילדים נבדקו בסקר.  ההורים התבקשו למלא שאלון ובו לתאר את מהלך השינה.

בנוסף 85%  מהילדים נבדקו גם בפוליסומנוגרף שתיעד את  מספר ההפסקות בנשימה ורשם גם הירידה ברווי החמצן. במקביל נערכו לילדים  מבחנים אשר מדדו כושר ריכוז, תכנון, זכרון והבנה.

התוצאות איששו את הקשר בין הפרעות בשינה להישגים בביצוע, בזיכרון, בהבנה ובכושר הריכוז. החוקרים  מצאו שאין מתאם בין ריכוז החמצן בדם לבין הישגים קוגניטיבים. 

הערת העורך : לדעתי המחקר לוקה באין קבוצת ביקורת.  יחד עם זה, העדויות הרבות, המצטברות, מעידות על השפעה מזיקה של הפרעות שינה ואסור להתעלם מהם. גילוי מוקדם וטיפול נאות אמורים למנוע הרבה בעיות בכושר למידה, בישנוניות,  בהתנהגות  ובהישגים ירודים  בבית הספר, ולהעלות את הדימוי העצמי.

המאמר הופיע ב   Journal of Peditricsמחודש אוקטובר 2004.

Sleep-disordered breathing symptoms are associated with poorer cognitive function in five year old children Gottlieb DJ, Chase C, Vezina RM et. al. J Pediatr 2004;145: 458-64.