“Drink plenty of fluids”: a systematic review of evidence for this recommendation in acute respiratory infections BMJ 2004;328:499-50

פעמים רבות, ממליצים הרופאים, ללוקים בהצטננות, לשתות הרבה נוזלים. התועלת התאורטית, נובעת מהחזרת הנוזלים האובדים כ- Insensible loss, כלומר, מחום הגוף ומאידוי נוזלים מדרכי הנשימה. החזרת נוזלים זאת תסייע למנוע התייבשות ואולי אף תועיל בהקטנת צמיגות הליחה. רבים מבססים עצה זו על ניסיונם האישי וסוברים, שגם אם אין בשתיה מרובה תועלת, ודאי אין היא מזיקה.

אולם, באופן תאורטי, צריכה מוגברת של נוזלים יכולה לגרום נזק. הורמון ה-ADH, ה-Anti Diuretic Hormone, משמר נוזלים, ע”י הגברת ספיגתם מחדש, בצינורות הרחיקניות של הכליה. הפרשה של ADH, ברמה הגבוהה מהרגיל, מוכרת במספר מחלות נגיפיות או חידקיות, של דרכי הנשימה התחתונות בילדים ובמבוגרים, כמו ברונכיטיס (Bronchitis), ברונכיוליטיס (Bronchiolitis) וגם בדלקת ראות. אך אין זה ידוע, האם הורמון זה מופרש ביתר גם בדלקת דרכי הנשימה העליונות.

מספר מנגנונים הוצעו להפרשת ההורמון ברמה גבוהה מהרגיל, ביניהם: חום, היפוקסיה (Hypoxia), היפרקרביה (Hypercarbia), כאב, מתח או בחילה. יתכן גם, שהפרשת הADH נגרמת משינוי הסף של החיישנים לריכוז המלחים בדם.

כמו כן, ניפוח יתר של הריאה ותסנינים ראתיים, מביאים להפרשת ההורמון ע”י גירוי של קולטנים בחזה החשים, בטעות, בתת נפח. מנגנון זה, מאומת ע”י מחקרים אשר לימדו, שמידת הפרשת ההורמון קשורה לנפח התסנין בריאה הפגועה.

באופן תאורטי, שתיית נוזלים בכמות גדולה, כאשר הורמון ה- ADH מופרש ביתר, יכולה להביא להיפונתרמיה (Hypo natremia), ולגודש נוזלים. סימני ההיפונתרמיה הם בלבול, עצבנות טשטוש ואיבוד ההכרה ואף פירכוסים. דרך אחת למנוע סיבוכים אלו, הינה הגבלת נוזלים.

כדי לבדוק האם שתיית נוזלים מועילה או מזיקה, ערכו המחברים סקירה שיטתית של הספרות לגבי שלוש שאלות עיקריות.

האם הגברת כמות הנוזלים מקילה על סימני המחלה או על אורכה ?

האם לשתיה מוגברת יש תופעות לוואי ?

והאם תוצאות הטיפול מושפעות ממיקום הדלקת בדרכי הנשימה ? 

לא נמצאו מחקרים אקראיים ומבוקרים הבודקים הבדל בין שתיה מרובה והגבלת שתיה, אך במחקרי הימצאות פרוספקטיביים, נמצאה היפונטרמיה בכשליש עד מחצית מהילדים הלוקים בדלקת ריאות בחומרה בינונית עד קשה. באף לא אחד מהילדים, נמצאו סימני התייבשות, ובאלו עם ההיפונטרמיה לא נמצא ביטוי קליני לכך. אולם, באחד המחקרים, 4 ילדים בהם רמת הנתרן היתה נמוכה מ-125, אף נפטרו.

המחברים מסכמים, שקיימת עדות בסיפרות, ששתיה מרובה בעת מחלה של דרכי הנשימה, יכולה לגרום לנזק. אולם, עד היום, לא בוצעו מחקרים אקראיים, הנדרשים כדי לאשש טענה זאת. עד אשר תבוא  הוכחה זו, יש לנהוג משנה זהירות בהמליצנו : “לא לשכוח לשתות הרבה מים” בעיקר באותם מקרים  עם זיהום של דרכי הנשימה התחתונות.

למאמר