בדיקת MRI עשויה לזהות חבלות צוואריות שלא זוהו בבדיקת CT

מקור: Eur Spine J

בדיקת הדמיה בתהודה מגנטית (MRI) זיהתה פציעות בעמוד-שדרה צווארי ב-17% מהחולים לאחר חבלה, בהם בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) לא הדגימה ממצאים חריגים, כאשר ב-4% מהמקרים התוצאות בבדיקת ההדמיה העדכנית הובילו לשינוי גישת הטיפול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Spine Journal.

החוקרים השלימו מטה-אנליזה של 36 מחקרים עם 6,784 חולים לאחר טראומה, אשר השלימו בדיקת MRI של עמוד-שדרה צווארי לאחר בדיקת CT שלא הדגימה ממצאים חריגים. מרבית המחקרים שנכללו בסקירה היו מחקרים רטרוספקטיביים (29 מחקרים).

התוצא העיקרי היה שיעור החולים עם פציעות שלא זוהו בבדיקת CT. עוד בחנו החוקרים את היקף המקרים בהם בוצע שינוי בגישת הטיפול בעקבות הממצאים בבדיקת MRI.

מהתוצאות עולה כי בדיקת MRI זיהתה פציעות ב-17.5 מהחולים בהם בדיקת CT לא הדגימה ממצאים חריגים. מרבית הפציעות היו חבלות רקמה רכה, כאשר 40.1% כללו את הדיסק הבין-חולייתי וקומפלקס רצועות אחוריות ו-2% היו בצקת לפני החוליות.

פספוס פציעות היה נפוץ יותר בילדים לעומת מבוגרים (32% לעומת 13%. בחולים ערניים תועדו שיעורים גבוהים יותר של פספוס פציעות, בהשוואה לחולים שהיו בהכרה מעורפלת  (28% לעומת 14%).

ממצאים בבדיקת MRI הובילו לשינוי גישת הטיפול ב-4% מהחולים, רובם נגעו לדיסק בין-חולייתי ורצועות התומכות בעמוד השדרה, ממצאים המדגישים את החשיבות של MRI בהפחתת שיעורי פספוס פציעות הודות להדגמה טובה יותר של רקמות רכות בהשוואה לבדיקת CT.

החוקרים מסכמים וכותבים כי למרות שאין אלגוריתם מוכח להתוויה להשלמת בדיקת MRI לאחר בדיקת CT שלילית, יש לשקול השלמת בדיקת MRI בנסיבות מסוימות למניעת פספוס פציעות. מצבים אלו כוללים ילדים, חולים מעורפלי הכרה, חולים עם כאב ממושך וכאשר ישנה אי-ודאות באשר לממצאים הקליניים.

Eur Spine J, July 2025

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן