במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Neurointerventional Surgery מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקרב צעירים מעשנים בהווה או בעבר עם אבחנה של אירוע מוחי תועדו תוצאות תפקודיות פחות טובות לאחר תרומבקטומי, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בעשורים האחרונים חלה עליה בשיעורי היארעות אירוע מוחי בחולים צעירים בגילאי 20-50 שנים. בניגוד לשימוש במדד תוצאות תפקודיות טובות להערכת הפרוגנוזה, השימוש במדד תוצאים תפקודים מצוינים מהווה מנבא טוב יותר של חזרה לעבודה בחולים צעירים. שיעורי חזרה לעבודה עולים עם הזמן לאחר אירוע מוחי.
במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את המנבאים של תוצאות תפקודיות מצוינות בטווח הקצר (3 חודשים) והארוך (שנה) במעירים לאחר תרומבקטומי אנדווסקולארי לטיפול באירוע מוחי.
מדגם המחקר כלל חולים צעירים שעברו תרובמקטומי אנדווסקולארי בשל אירוע מוחי איסכמי חד משנית לחסימת כלי דם גדול בתוך שש שעות מהופעת אירוע מוחי בין השנים 2015-2021. חולים עם דימום תוך-מוחי בבדיקת CT טרם הטיפול הוצאו מהמחקר. תוצא תפקודי מצוין הוגדר בנוכחות מדד Modified Rankin Scale של עד נקודה אחת.
מבין 361 חולים עם אירוע מוחי איסכמי המועמדים לטיפול אנדווסקולארי, 55 חולים צעירים (גילאי 24-50 שנים) נכללו במחקר. מבין אלו, ב-36.4% תועד תוצא תפקודי מצוין לאחר 3 חודשים וב-41.8% תועד תוצא תפקודי מצוין לאחר 12 חודשים. מניתוח רב-משתני עלה כי עישון הינו גורם מנבא שלילי בלתי-תלוי של תוצא תפקודי מצוין לאחר שלושה חודשים (יחס סיכויים מתוקן של 0.232, p=0.039) ולאחר 12 חודשים (יחס סיכויים מתוקן של 0.180, p=0.018).
החוקרים מסכמים וכותבים כי עישון פעיל או בעבר הינו גורם מנבא שלילי של התוצאות התפקודיות בטווח הקצר והארוך בצעירים עם אירוע מוחי איסכמי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!