נעה גינזבורג BSc
AA (abiraterone acetate, זייטיגה) הוא הטיפול הסטנדרטי ב-CRPC גרורתי (castration-resistant prostate cancer), טיפול שעלותו בארצות הברית 8000$ לחודש. למרות הגברת האפקט הטיפולי של התרופה כשהיא ניתנת ביחד עם מזון ( עליה של כ-פי 17 ב- CMaxבמתן עם מזון דל שומני) הטיפול ב-AA ניתן תחת תנאי צום במחקרים החלוציים שבחנו את הטיפול.
לדברי החוקרים, לא קיימים מחקרים אקראיים שבחנו את ההשפעה של מתן של הטיפול לאחר האוכל על הפרמקוקנטיקה (-)PK או הפרמקודינמיקה ( PD) של הטיפול. במחקר הנוכחי ניסו החוקרים לבדוק את ההשערה שמינון נמוך (250 מ”ג במתן עם מזון) יציג PK/PD ופרופיל בטיחות דומה לזה של המינון הסטנדרטי (1000 מ”ג בצום) במטופלים הסובלים מ- CRPC מתקדמת.
החוקרים חילקו את המשתתפים (72 בסך הכל) משבעה מוסדות רפואיים ברחבי ארצות הברית וסינגפור לקבל את המינון הסטנדרטי או את הנמוך בשילוב עם ארוחת בוקר דלת שומן. שתי קבוצות המחקר קיבלו גם פרדניזון 5מ”ג פעמיים ביום. החוקרים העריכו את רמת ה-PSA פעמיים מדי חודש, ואת רמות הטסטוסטרון וה-DHEA/DHEAS אחת ל-12 שבועות, בנוסף להערכות נטל המחלה הסטנדרטיות. דגימות PK נלקחו ביום 1,8 ולאחר 2,3 ו-4 חודשים. שינויים בשיעור התגובה של PSA מתחילת המחקר ועד לשבוע ה-12 נבחנו כיעד המחקר העיקרי, תחת ההגדרה לאי נחיתות במרווח אי נחיתות של 15%.
36 מטופלים קיבלו Accrual במינון סטנדרטי ו-36 במשטר של מינון נמוך לאחר ארוחה. הגיל החציוני של המשתתפים היה 74 שנים (טווח של 52-89) ורמת ה-PSA החציונית בתחילת המחקר עמדה על 39.2 (טווח של 0.6-1789) . השינוי הממוצע ב-LOG של PSA לאחר 12 שבועות היה גדול יותר בקבוצה שנטלה מינון נמוך עם מזון (1.59- לעומת 1.19-), כש- ה95% CI עבור הפער בין הקבוצות (סטנדרטי ונמוך עם מזון) נע בין 0.40- ל-1.19 עם גבול תחתון המתאים ל-0.24-SD.
כך הוכח שהטיפול במינון הנמוך ביחד עם מזון איננו נחות יחסית לטיפול הסטנדרטי. הזמן החציוני עד להתקדמות של PSA היה כ-14 חודשים בשתי קבוצות הטיפול (p = 0.53). ניתוח ראשוני של נתוני ה-PK מצא כי לא היה הבדל ב- CMax מעבר למחזור הטיפול הראשון, עם שוני נמוך יותר ברמות ה-PK בקבוצה שנטלה את משטר המינון הנמוך לאחר ארוחה.
החוקרים מסכמים כי מינון נמוך של 250 מ”ג abiraterone acetate ביום, במתן עם ארוחת בוקר דלת שומן איננו נחות יחסית לטיפול באמצעות המינון הסטדנרטי בעת צום בכל הנוגע למדדי ה-PSA ו-PK. אמנם, תגובתיות והשינוי ב-PSA לא מהוות חלופות מאושרות קלינית, אך נראה כי בהינתן ההשלכות הפרמקוקינטיות, הנתונים העולים מהמחקר כאן צריכים להשקל על ידי הרופאים המטפלים בעת רישום התרופה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!