שיעור המעשנים בישראל נמצא במגמת ירידה מתמשכת והגיע לשיא נמוך של כל הזמנים – 18.7% בשנת 2013 (לעומת 20.6% נכון ל-2012).

לדברי שרת הבריאות, יעל גרמן: “התוצאות בדו”ח הנוכחי נותנות תקווה לכך שהמאבק בעישון בישראל מתחיל לשאת פרי, ולראייה, שיעור המעשנים באוכלוסייה מתחיל לרדת. זהו מאבק סיזיפי, שמוביל משרד הבריאות על מנת לצמצם את העישון ונזקיו. 

בין הצעדים, שמתגלים כאפקטיביים במיוחד, אפשר למנות את מדיניות המיסוי הגבוה על מוצרי הטבק שמביאה בפועל לירידה בצריכת הסיגריות בישראל, את תחילת הפעילות של האגף החדש לפיקוח ואכיפה במשרד הבריאות, את הוצאתן מן החוק של מכונות הסיגריות ואת הרחבת הפעילות של קופות החולים בתחום הגמילה מעישון, שהגיעה השנה לשיא”.

בפעם הראשונה בישראל מתהפך היחס בין שיעור המעשנים “לשעבר” לבין השיעור היורד במעשנים בהווה.

היום הבינלאומי “ללא עישון” נקבע כיוזמת ארגון הבריאות העולמי, במטרה להעלות מודעות לעישון ולנזקיו. העישון מוגדר כגורם המוות הגדול ביותר בעולם הניתן למניעה, אשר גובה מדי שנה את חיי כ- 6 מליון בני אדם. ישראל הצטרפה ליוזמה לציון היום, ומציינת יום זה בכל שנה.

כמדי שנה, מפרסמת שרת הבריאות את הדו”ח השנתי על העישון בישראל, וזאת בהתאם ל”חוק חובת הדיווח בדבר הנזקים הבריאותיים הנגרמים מעישון מוצרי טבק”.

הדו”ח החדש מציג תמונת מצב מעודכנת לגבי העישון בישראל ומתייחס לשיעורי העישון באוכלוסיות שונות, חקיקה ואכיפה, גמילה מעישון, הוצאות חברות הטבק על פרסומות, הכנסות המדינה ממיסים ומחקרים חדשים בנושא העישון ונזקיו מישראל ומהעולם.

נקודות מרכזיות בדו”ח החדש:

שיעור המעשנים בישראל נמצא במגמת ירידה מתמשכת והגיע לשיא נמוך של כל הזמנים – 18.7% בשנת 2013 (לעומת 20.6% נכון ל-2012).

הירידה בשיעור של כ-10% בכל הקבוצות בקרב נשים יהודיות, נשים ערביות, גברים יהודים וגברים ערבים.

בראשונה בישראל, שיעור המעשנים לשעבר באוכלוסייה גבוה משיעורם של אלו שעדיין מעשנים: 19.1% דיווחו שהם מעשנים לשעבר. זו נקודת מפנה חשובה המבטאת שינוי חברתי אמיתי ביחס לעישון.

שיעור המדווחים שלא עישנו מעולם הוא הגבוה ביותר שנרשם אי פעם נתון זה נכון גם לגבי החברה היהודית וגם לגבי החברה הערבית, ומבטא הצלחה במניעת התחלת עישון בבני נוער.

אגף הפיקוח והאכיפה החדש במשרד הבריאות החל בפעולתו וכבר חולל שינוי בשטח, בקידום פעילות האכיפה ברשויות המקומיות ובאכיפה עצמאית של משרד הבריאות בנושא מכונות הסיגריות, שהוצאו מהחוק בינואר 2014.

היקף הפעילות של קופות החולים בתחום הגמילה מעישון משמעותית ביותר. היקף הפונים לגמילה מעישון בקופות החולים רשם עלייה של 4% נוספים בהשוואה לשנה קודמת, שתי הקופות הגדולות אף מציעות למבוטחים שלהן שירות של מוקד גמילה טלפוני (לא בסל התרופות).

מדיניות המיסוי של מוצרי טבק השפיעה באופן בולט על הירידה בהוצאה החודשית על רכישת מוצרי טבק.  צריכת הסיגריות הלאומית פוחתת, שיעור המעשנים פוחת, פחות צעירים מתחילים לעשן, ישנה עליה בפנייה לגמילה מעישון וכאמור, ירידה בהוצאה החודשית בנושא זה.

המיסוי הנמוך המוטל על טבק לגלגול עצמי גורם למעבר של מעשנים מצריכת סיגריות רגילות לצריכת טבק לגלגול עצמי ופוגע בהשגת מלוא הפוטנציאל של מדיניות המיסוי בהפחתת תחלואה ותמותה מעישון. לכן יש לפעול להתאמת המיסוי גם על טבק לגלגול עצמי.

חברות הסיגריות השקיעו בפרסומות, חסויות וקידום מכירות סכום שיא של 61 מיליון ש”ח בשנת 2012 (חברות הטבק ימסרו נתונים על הוצאותיהן בשנת 2013 רק בחודש יוני)

לאחרונה הסתיימו שני מחקרי עומק במימון משרד הבריאות, לבחינת נושא העישון והגמילה מעישון בחברה הערבית. מחקרים אלו ישמשו כבסיס לתכנית מותאמת תרבות לקידום המאבק בעישון בחברה הערבית.

על פי מחקר מעודכן שבוצע על ידי מומחים במשרד הבריאות, ,ישנה ירידה בתמותה השנתית מעישון בישראל, כתוצאה מהירידה בשיעור המעשנים והעלייה בגמילה מעישון. ההערכה המעודכנת לגבי התמותה השנתית מעישון עומדת על כ-8,095 איש בשנה הנפטרים מעישון ומחשיפה לעישון כפוי. ההערכה הקודמת, מעודכנת לשנת 2008 היתה שכ-8,932 איש בשנה מתים מעישון פעיל בלבד ועוד כ-1,000 מחשיפה לעישון כפוי).

צמצום של כ-2,000 מקרי מוות בשנה בתוך פחות מעשר שנים מדגיש את הצורך והחשיבות הרבה בהמשך המאבק בעישון, והשפעתו הבריאותית, הכלכלית והחברתית הקשה על החברה בישראל.

לסיכום, ניתן לראות כי המאבק בעישון נושא פירות, אולם עבודה רבה עוד לפנינו, ואנו ממשיכים במרץ לקדם את המלחמה בעישון באמצעות הסברה, חקיקה ומיסוי.