גירוי עצב וגאלי עשוי להקל על תסמיני חבלת ראש קלה

מקור: Frontiers in Neurology

גירוי לא-פולשני של העצב הוגאלי לפחות ארבע פעמים ביום למשך שלושה חודשים, לצד טיפול סטנדרטי, לווה בירידה משמעותית בכאבי ראש, ליקוי קוגניטיבי, סחרחורות ודיכאון או עצבות בחולים עם חבלת ראש קלה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Frontiers in Neurology.

החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי, חד-מרכזי, בין 2021 ועד 2024, אשר כלל 102 חולים עם חבלת ראש קלה (גיל ממוצע של 41 שנים, 65% גברים). כל המשתתפים השלימו גירוי בן שתי דקות של העצב הוגאלי לפחות ארבע פעמים ביום ולפי הצורך, זאת בשילוב עם טיפול סטנדרטי (מרווח זמן ממוצע מהחבלה עד להתחלת טיפול של 171 ימים).

כלים לדיווח עצמי כללו את מדדי Pain Catastrophizing Scale, מדד GAD-7 (או Generalized Anxiety Disorder), מדד PCL-5 (או Posttraumatic Stress Disorder Checklist for the Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders-5th Edition)  ושאלון PHQ-9 (או Patient Health Questionnaire) להערכת תסמיני דיכאון ותסמינים סומאטיים.

התוצא העיקרי היה השינוי במדד NSI (או Neurobehavioral Symptom Inventory) ומדדים של 22 תסמינים. ניתוח משני בחן את הקורלציה בין מדדי NSI ובין כלי העזר, שיעורי התגובה (הקלה של לפחות 30% בתסמינים) וההשפעה של מרווח הזמן מהחבלה ועד חומרת התסמינים.

מתחילת המחקר עד לאחר הטיפול, מדד NSI הכולל הממוצע ירד מ-45.8 ל-36.1 (p=0.00000002). השינוי הפרטני המשמעותי ביותר במדד NSI היה לכאב ראש פוסט-טראומטי (0.79-), קשיי ריכוז (0.59-), סחרחורות (0.47-) ודיכאון או עצבות (0.47-).

עוד תועדה קורלציה הדוקה בין מדדי NSI לתסמינים אפקטיביים ודיכאון או עצבות ובין מדדי GAD-7; בין דיכאון או עצבות ומדד PHQ-9 ובין דיכאון או עצבות וחרדה ובין מדד PCL-5.

מהנתונים עולה כי 34% מהחולים ענו על הקריטריונים לתגובה ב-11 מבין 22 תחומים לפי מדד NSI ו-90% ענו על הקריטריונים בלפחות תחום אחד. התסמינים עם שיעורי התגובה הגבוהים ביותר כללו כאב ראש פוסט-טראומטי (49%), סחרחורות (45%), אי שיווי משקל (45%) וקשיי הירדמות (44%).

מרווח הזמן שחלף מהחבלה לא השפיע משמעותית על יעילות הטיפול ולא תועדו אירועים חריגים על-רקע הטיפול.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הוספת גירוי עצב וגאלי באופן לא-פולשני לוותה בשיפור משמעותי קלינית בתסמינים לאחר זעזוע מוחי, כולל תפקד קוגניטיבי, אפקטיבי, סומטי ווסטיבולרי בחולים עם חבלת ראש קלה.

Frontiers in Neurology, Sep 2025

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן