חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים
ניסוי CLARIDAD
המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?
המאמר עוסק באחד האתגרים המורכבים ביותר בנוירוכירורגיה מודרנית: כיצד להעריך את הסיכון של מטופל המאובחן עם מלפורמציה עורקית־ורידית (AVM) במוח שטרם דיממה
המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה
מטרת סקירה שיטתית ומטה־אנליזה זו הייתה לאחד את הידע הקיים ולבחון גורמי סיכון לפגיעה בעצב החוזר לאחר ניתוחי תירואיד
החוקרים ביצעו מטה־אנליזה רחבת היקף (IRIS) שאיחדה נתונים של מאות משתתפים מניסויים קליניים אקראיים
הניתוח הנוכחי בדק אם מיקום הדימום בתוך המוח (למשל בגרעיני הבסיס לעומת התלמוס) משפיע על מידת היעילות של הניתוח
מבוסס על נתוני מחקר ה־CORE VNS ועל הרצאתו של ד”ר פיראס פאהום, מנהל היחידה לאפילפסיה במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב)
אפילפסיה היא אחת התופעות השכיחות ביותר בקרב חולים עם גליומות, והיא מופיעה בכ־60% מהמטופלים במהלך המחלה
בדרך כלל, תרומבקטומיה אנדו־וסקולרית (EVT) מתבצעת בחולים עם חסימה של כלי דם גדולים (LVO) עד 24 שעות מהופעת השבץ. עם זאת, ישנם חולים שעדיין מחזיקים רקמה מוחית ברת הצלה לאחר 24 שעות (“slow progressors”), ולכן יש עניין לבדוק אם EVT בשלב מאוחר עשוי להביא לתועלת
לאחר טיפול אנדווסקולרי מוצלח בשבץ מוחי איסכמי גדול (Endovascular Thrombectomy – EVT), לעיתים קיימת עדיין חסימה או היעדר זרימה מיטבית בכלי דם קטנים או אזורים היקפיים של האזור הפגוע
מחלת כלי־דם קטנים במוח (Cerebral Small Vessel Disease – CSVD) היא גורם מרכזי לשבץ איסכמי, לירידה קוגניטיבית ולדמנציה
הערכת הסיכון לדימום עתידי חיונית לשיקול אם לבצע טיפול פולשני, הכרוך גם הוא בסיכון לדימום או לנזק נוירולוגי
המחקר נועד לבחון את המינון האופטימלי, את הבטיחות ואת האפקטיביות של מתן תוך־עורקי של טנקטפלז לאחר EVT מוצלח
המאמר, שפורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי, מציג קבוצה מתוך מחקר ה־CORE-VNS, שהינו מחקר פרוספקטיבי, רב־מרכזי ובינלאומי הסוקר כ־800 מטופלים ב־VNS בזמן מעקב של 3 שנים מ־16 מדינות ומ־61 מרכזים ובוחן את השפעת הטיפול בגירוי העצב הווגאלי (VNS) בחולי אפילפסיה עמידים לתרופות
ניתוח תת־קבוצה מתוך ניסוי אקראי
המחקר בחן תוצאות לטווח ארוך, סיכוי לאירועים חוזרים, תוצאות תפקודיות ותמותה לאחר מופע ראשוני של cSAH עקב RCVS
החוקרים ביקשו לבחון את האפקטיביות והבטיחות של שימוש בפרסוגרל (prasugrel) בהשוואה לקלופידוגרל (clopidogrel) בחולים שעברו PCI (צנתור כלילי עם תומכן), בהתמקדות בהפחתת אירועים מוחיים; שבץ איסכמי ודימומי
החוקרים ביקשו לבחון את האפקטיביות והבטיחות של שימוש בפרסוגרל (prasugrel) בהשוואה לקלופידוגרל (clopidogrel) בחולים שעברו PCI (צנתור כלילי עם תומכן), בהתמקדות בהפחתת אירועים מוחיים, שבץ איסכמי ודימומים